אפילו בנישואין הטובים ביותר מחלוקות הן דבר נורמלי. אין שני אנשים המסכימים בכל דבר ועניין. אילו היה כך, האם לא היה מספיק לו היה רק אחד מהם בעולם? כפי שאמר פעם אוסקר ויילד, "היה עצמך. כל השאר כבר תפוסים".

לעתים תכופות מדי מנסים בני-זוג להסתיר מחלוקות ביניהם. הם עשויים להגיע לאשליה רגעית של שקט ושלווה, אך למעשה, עצירת עצמיותם האמיתית מלבוא לביטוי מלא גורמת לבני הזוג לחוש כי משהו נגרע מהם. התוצאה היא מרחק וחוסר אמון בין בעל לאישה. במערכת יחסים בריאה, זוגות מסוגלים לא-להסכים-זה-עם-זו בצורה מכבדת ומכובדת. אף אחד לא נולד עם היכולת הזו. לא מלמדים זאת בבית-הספר.

וירג'יניה סאטיר, המטפלת המשפחתית הנודעת, טבעה את המונח "הורים הם הארכיטקטים של המשפחה". ילדים לומדים כיצד לתקשר על ידי צפייה בהוריהם ובהתנהגותם של הוריהם, והם נושאים את מה שלמדו לתוך חייהם כמבוגרים, אלא אם כן החליטו לשנות את הדפוסים שנטבעו בהם.

סאטיר ניסחה חמש דרכים שונות שבהן מתקשרים אנשים בעת מחלוקת. דפוסים אלה מתגלים בכל מערכות היחסים – אצל זוגות, משפחות, חברויות, יחסים עם עמיתים לעבודה, ואחרים – ואלה הם:

1. תאימה: תקשורת תואמת [קונגרואנטית] מכבדת הן את הדובר והן את המאזין. מה שהאדם אומר עקבי עם רגשותיו, עם מחשבותיו ועם הסימנים הלא-מילוליים שבהם הוא משתמש. אמירות "אני" הן דוגמא לתקשורת תואמת, כמו "אני רוצה", "הייתי מעדיפה שלא" ו"אני אוהב...".

2. האשמה: האדם המאשים מתפרץ באגרסיביות כלפי האדם האחר, ואומר אמירות "אתה", כמו "את תמיד..." "אף פעם את לא...", "אתה צריך...", "אתה לא צריך...". התקשורת היא שיפוטית ושתלטנית. האדם המאשים מנסה לשלוט על ידי הפחדה ועשוי להתנהג כמו בריון. מאשימים עשויים להשיג את מטרתם בטווח הקצר, אך מערכת היחסים סובלת כיוון שסביר שה"קורבן" מרגיש תרעומת, טינה ו/או חוסר אונים.

3. טיוח. האדם לא מביע אי-הסכמה בגלוי, אלא הולך עם הזרם בפסיביות, וסביר שלא יגיד למאשים להפסיק עם זה.

4. היגיון. אדם זה משתמש בשכל כדי להכחיש את המציאות שרגשות הם עובדות, בוודאי כשהוא לא מרגיש נוח לשמוע רגשות אלה באים לביטוי. לדוגמא, בעל האומר לאשתו שאין כל היגיון בכך שהיא תתעצבן (או תתרגז, או תיפגע, או תהיה עצובה, וכו'), משתמש בהיגיון כדי לבטל את רגשותיה.

5. חוסר רלבנטיות. אדם זה לא מגיב ישירות לאדם אחר כשיש מחלוקת, אלא במקום זאת, הוא עשוי להתבדח או לשנות את הנושא.

איש אינו מושלם, אך בעלים ונשים המעריכים את מערכת היחסים שלהם צריכים לשאוף להשתמש בתקשורת תואמת. התאמנו בשימוש באמירות-אני, המהוות ביטוי כנה של רגשותינו, רצונותינו, אהבותינו והדברים הלא-חביבים עלינו. ההפך מאמירת-אני היא אמירת-אתה, הנשמעת שיפוטית או שתלטנית.

נניח שאישה רוצה לקרוא לטכנאי שיתקן את המקרר המקולקל, אך בעלה חושב שהמקרר לא שווה תיקון. הוא רוצה לקנות מקרר חדש. אם היא אומרת לו "אתה טועה" או "אתה קמצן", היא מאשימה, וסביר שהוא יתקיף אותה בחזרה או ייסוג בפסיביות. לעומת זאת, אם היא תגיד לו, "אני חושבת שקודם כל כדאי שנברר כמה יעלה לנו לתקן אותו", יש יותר סיכוי שהוא יקשיב לה.

חז"ל אומרים, "דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב ופועלים פעולתם". מסרים תואמים שייכים לקטגוריה הזו. הם מהווים גשר המקל על הדובר ועל המאזין ליצור קשר ולמצוא חיבור ושפה משותפת.

עם זאת, יש אנשים שקשה להם לשמוע אמירות-אני. לדוגמא, בסיטואציה הנ"ל, אחרי שהאישה אומרת את דעתה, יכול הבעל לומר, "את משוגעת", או "את תמיד עושה הכל בזול". האידיאלי במצב כזה יהיה שהאישה לא תבלע את הפיתיון הזה, אלא תגייס את אומץ לבה ותאמר עוד אמירת-אני, כמו "אני לא אוהבת שקוראים לי בשמות. אשוחח אתך על כך כששנינו נהיה מסוגלים לשוחח בצורה מכבדת".

בעל או אישה שמצליחים להתאפק ולא להיכנע לפיתוי להשיב למתקפות מילוליות באותה מטבע, ראויים לשבח. אחת מאושיות היהדות היא, שאדם חזק הוא אדם הנמנע מלהיכנע לדחפים לא בריאים. בפרקי אבות ד, א נאמר "איזהו גיבור? הכובש את יצרו. שנאמר טוב ארך אפים מגיבור, ומושל ברוחו מלוכד עיר" (משלי טו, לב).

רוב האנשים יכולים ללמוד לתקשר בצורה תואמת. פגישות נישואין שבועיות, שהן נושא לכתבה אחרת באתר זה, נותנות הזדמנות נהדרת להתאמן בכך.

ישנם זוגות שנתקעים בדרכי תקשורת שליליות. באקלים עוין, השימוש באמירות-אני עשוי לפעול פעולה הפוכה. יש אנשים שפשוט פגועים מדי מבחינה רגשית מכדי שיהיו מסוגלים להתמודד עם אמירות כאלה. הם פוחדים להיות פגיעים מבחינה רגשית, ולא נוח להם כשאחרים פגיעים ומפגינים את רגישותם. לעתים קרובות מדי, הם מתמודדים עם החרדה שלהם על ידי התפרצות על האדם האחר, הנפתח כלפיהם. כל אדם הרוצה לשפר מערכת יחסים מסוג זה, כדי מאוד שיפנה לקבלת סיוע מפסיכולוג מיומן.

עשו לכם מנהג לתקשר בצורה תואמת. בכך תטפחו אמון, אינטימיות, חוכמה והרמוניה. למעשה, תיצרו בכך את הנישואין שבהם רציתם תמיד. השתמשו באמירות-אני ועודדו את בן/בת זוגכם לעשות כמותכם. מאמציכם ישאו פרי משתלם.