למרות שעלינו לקבל את בני/ בנות זוגנו כפי שהם, אין פירוש הדבר שאיננו יכולים לבקש מהם להשתנות במידה זו או אחרת. למעשה, צמיחה היא חלק חשוב מאוד מחיי הנישואים, וזה אומר להשתנות (לטובה). גם בעלים וגם נשים יכולים לבקש זה את זה לשנות היבט כלשהו בהתנהגותם כדי להביא לסוג מסוים של שינוי. אין הדבר זהה לניסיון לשלוט בבן/ בת הזוג. כשאנו שולטים בבן/ בת זוגנו, אנו מנסים לאלץ אותם לעשות את הדברים כמו שאנחנו רוצים. מצד שני, כשאנו מבקשים מבן/ בת זוגנו לעשות שינוי מסוים, אזי אנו רוצים שיעשו שינוי זה כי אנו חשים שהשיפור המבוקש הוא הכרחי למערכת היחסים או לסיטואציה שבה אנו שרויים.

לדוגמא, אם אישה מבקשת מבעלה לשטוף את הכלים בסדר מסוים – להתחיל בסכו"ם, לאחר מכן הצלחות, לאחר מכן הקערות, לאחר מכן הסירים, וכן הלאה – סביר שהיא מתנהגת בשתלטנות. ישנן דרכים רבות לשטוף כלים, והבעל יכול למצוא את הדרך המתאימה לו ביותר. מצד שני, אם היא מבקשת ממנו לשטוף בבקשה את הכלים כשהיא מסיימת לנקות את המטבח, דבר זה עשוי להיות בקשה לגיטימית, שכן יכול להיות שקל לה יותר אם רק אדם אחד נמצא במטבח הקטן בכל זמן נתון.

אסטרטגיות תקשורתיות

בין שהבקשה גדולה או קטנה, נדרשת מיומנות כדי להציג את הבקשה. הצגת בקשה בצורה לא מיומנת עשויה להוביל לקונפליקט במקום לשיתוף פעולה. לדוגמא, נניח שהאישה בדוגמה שלעיל מתעצבנת מאוד כשהיא מנסה לנקות ובעלה מגיע לשטוף את הכלים. מרוב רוגז, היא משתמשת בנימת דיבור לא נעימה ובוחרת במילים לא חביבות: "אתה תמיד חייב להיות במטבח כשאני מנסה לסדר כאן? אתה לא יכול לחכות עד שאסיים?" כשהוא שומע את הדברים, הבעל משליך את הספוג בכעס ויוצא החוצה "בסדר! אם ככה את מתנהגת, תשטפי את הכלים בעצמך!" האישה עשויה להיות מופתעת שבעלה מגיב בצורה כל כך בוטה, שכן קל להבחין באי-נעימות כשהיא באה מאחרים מאשר להכיר בה בעצמנו. יתר על כן, היא עשויה שלא לשים לב שהיעדר שיתוף פעולה זה קשור יותר לסגנון התקשורתי שלה מאשר לתכונותיו המולדות של הבעל.

כיצד להגיע ל"כן"

להלן כמה אסטרטגיות תקשורתיות המעודדות ולא מערערות שיתוף פעולה בין בני זוג.

1. תזמון: במקום לבקש שינויים רק כשאתה נזכר בעניין, המתן לרגע מתאים. הרגעים הטובים ביותר לבקש בקשה מתרחשים כאשר הבעל והאישה שניהם רגועים יחסית ובמצב רוח טוב. אם קשה כרגע למצוא רגעים כאלה, אל תבקש כרגע כל בקשות לא הכרחיות. במקום זאת, השקע את כל מאמציך בהבאת הנישואין למקום טוב ומאוזן יותר. זה עשוי לכלול הליכה לייעוץ, יציאה לחופשה ביחד, העלאת רמת התקשורת החיובית מצדך ואסטרטגיות אחרות.

2. התמקד במטרה: במקום לדבר על מה שאינך רוצה שאשתך תעשה (ואישה – על מה שאינך רוצה שבעלך יעשה), נסח את הבקשה במונחים של מה שהיית רוצה שהיא תעשה. לפי הדוגמא לעיל, במקום לומר "אני לא יכולה לעבוד במטבח יחד איתך", אמרי, "האם תוכל לשטוף כלים אחרי שאעזוב את המטבח?" אסטרטגיה זו נמנעת מן הצליל הלא-נעים שיש לתלונה. תלונות מקטינות את שיתוף הפעולה.

3. דבר בקצרה: התרחק מפיסקאות ומהרצאות. חשוב לפני שאתה מדבר, כדי שתוכל לתכנן את הבקשה. למעשה, הדבר הטוב ביותר הוא למצוא דרך לבקש את מה שאתה רוצה בשאלה קצרה אחת. דבר זה מקל מאוד על בן/בת הזוג להבין את בקשתך ולשתף עמה פעולה.

4. דבר בנעימות: בקשה בנימה חיובית ומעודדת מגדילה את הסיכוי שבן/בת הזוג ישמחו להסכים לבקשה ולמלא אותה. אם אתה נשמע עצבני, מאוכזב או כועס, הדבר ייצור גישה שלילית אצל המאזין ויגדיל את הסיכוי שבקשתך תיחווה כמתקפה. במצב כזה, יש סיכוי רב יותר שתקבל מתקפת-נגד מאשר שבת הזוג תסכים למה שאתה מבקש. למשל, אם האישה אומרת בנימה קצרה ופסקנית, "אני באמת לא יכולה לעבוד כשאתה נמצא כאן", רבים הסיכויים שהבעל ישיב בתלונה משלו, כמו "אם היית מנקה מוקדם יותר הכול היה בסדר".

לשימוש באסטרטגיות פשוטות אלה להגדלת שיתוף הפעולה יש גם יתרון נוסף שכן הוא גם מגביר את האהבה ואת האושר. על התורה נאמר "דרכיה דרכי נועם." האטת הקצב, תקשורת מכבדת – דברים אלה לא רק מקיימים את המצווה לאהוב את רענו כאת עצמנו, אלא אף מביאים בצדם את השכר של הרמוניה ואושר גדולים יותר בנישואין.