בתשובה לשאלתך: כיצד ניתן ליישב את הסתירה לכאורה בין מידות הרחמים והחסד של בורא העולם לבין קטסטרופות עולמיות כהתפרצות הר געש וכדומה הגורמות לאובדן חיים וכו'.

לכל אירוע נסיבות שונות, והוא מתרחש בזמן ומקום שונה מרעהו. אך למאורעות אלו, הנראים חסרי כל סיבה, יש תשובה כללית אחת שתובהר באמצעות המשל הבא:

תאר לעצמך שאדם נפגש באדם נוסף למשך זמן קצר והוא רואה אותו ישן או עסוק בעמל מפרך. אם הצופה, בעודו מסתמך על ראייתו קצרת המועד, יבקש להסיק מהו טבעו של האדם בו צפה, הוא יגיע למסקנה שלאדם זה חיים לא יצירתיים – בדוגמה הראשונה, או שהוא חי חיי סבל – בדוגמה השניה.

כמובן, שתי מסקנות אלו שגויות בהחלט שכן הוא צפה בחלקיק קטן מחיי אותו האדם, ושינתו של האדם לה היה עד הייתה רק זמן של מנוחה והכנה לקראת הפעילות הבאה, והעמל – בדוגמה השניה – היה אמצעי לשם השגת תשלום או סיפוק אחר שעלה במשקלו על המאמץ שהיה כרוך בכך. למעשה, כל צפיה קצרת מועד הבוחנת רק חלקיק זמן או נושא, חייבת להיות שגויה; דבר שנראה שלילי ייראה אחרת לחלוטין לו היו ידועות האמיתיות שקדמו לו ושיתרחשו לאחריו.

כך גם לגבי כל תצפית אנושית על אירוע עולמי. מושא הצפיה נלקח מחוץ למסגרת נצחיותו, מחוץ לשרשרת האירועים שאירעה לפני ושתארע אחרי. כמובן שאיננו יכולים לשפוט את טבעו של מאורע ולו ברמה מינימלית של דיוק. התפרצות הר געש, רעידת אדמה וכדומה הם רק חוליה אחת בשלשלת ארוכה של אירועים שהחלה בבריאת העולם ותסתיים בקץ הימים, ואיננו יכולים לפרש מאורע בודד באמצעות בידודו מן השאר.