כיצד אתם מתכוונים לחגוג את שמחת תורה?

אולי אפשר להזמין אתכם לערב תורני-עיוני, לרגל שמחת תורה. במהלך הערב נעמיק בלימוד תורה, ונאזין להרצאות מפי רבנים ומורי הוראה. זהו ערב רציני, למעמיקים בלימוד בלבד, כיאה לתורה. אין כניסה לילדים. מתאים לכם?

אופס... אתם כבר מוזמנים לאירוע אחר. לחגיגת הקפות בבית הכנסת בשכונה, מגדול ועד קטן.

אם כך, אולי באמת הגיע הזמן לחשוב מעט מהי הדרך המתאימה לחגוג את שמחת תורה. כיצד יתכן שרוקדים עם ספר התורה, ועוד כשהוא סגור? וכי לא מתאים יותר לציין את סיום והתחלת הלימוד בתורה על ידי לימוד מעמיק ושיעורים מפי גדולי הרבנים?

התשובה היא, שבתורה יש שני רבדים – חכמה וקדושה. התורה היא חכמה מופלאה ואינסופית, חכמת ה'. אם מתמקדים ברובד החכמה, הרי שלימוד התורה שייך בעיקר לאנשים חכמים ומעמיקים, שכן חכמה אפשר להבין רק באמצעות חכמה. לפי זה, גם חכמי אומות העולם יכולים ללמוד תורה.

אולם התורה אינה רק חכמה, אלא היא בעיקר קדושה. יש בה את הקדושה האלוקית של הקב"ה, את ביטוי רצונו העליון. מבחינה זו, התורה נותנת לנו דרך להתחבר עם קדושתו של הקב"ה. כדי לתפוס קדושה אין די בשכל, כאן כבר נדרשת התבטלות. כוח ההתבטלות לה' טבוע בבני ישראל, ומשום כך התורה שייכת לכל יהודי – בכל גיל, ובכל מנת משכל.

בשמחת תורה אנו מבטאים את הקדושה של התורה. לכן אנו רוקדים עם התורה דווקא כשהיא סגורה, כדי לבטא את הקדושה המיוחדת של התורה, שהיא למעלה מחכמה והבנה. זוהי גם הסיבה שכולם – אפילו ילדים קטנים – רוקדים עם ספר התורה.

אם כן, ההזמנה הראשונה מבוטלת. את ערב העיון בתורה נדחה לזמן אחר. בשמחת תורה הקרוב נרקוד כולנו עם התורה הקדושה, וכך נתחבר עם קדושתו האינסופית של הקב"ה.