וְיֵשׁ לְקַשֵּׁר זֶה עִם עִנְיָן דִּ"וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ"
(שֶׁבְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת פָּרָשַׁת נֹחַ)
דַּהֲגַם שֶׁלְּאַחֲרֵי חֹדֶש תִּשְׁרֵי הוּא הוֹלֵךְ לְדַרְכּוֹ
(גַּם) בְּעִנְיְנֵי הָרְשׁוּת וּבְעוּבְדִין דְּחֹל,
וְעַד לִבְחִינַת מַיִם רַבִּים הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל,
מִכָּל מָקוֹם עַל יְדֵי זֶה גּוּפָא הוּא מִתְעַלֶּה יוֹתֵר,
שֶׁנַּעֲשֶׂה בִּבְחִינַת מְהַלֵּךְ,
וְכִלְשׁוֹן הַכָּתוּב וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ.
וִידִיעָה זוֹ [שֶׁהַיְרִידָה (לְדַרְכּוֹ בְּעִנְיְנֵי הָרְשׁוּת וְכוּ') הִיא צֹרֶךְ עֲלִיָּה] פּוֹעֶלֶת שֶׁהַהֲלִיכָה תִּהְיֶה בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב
[וְעַל דֶּרֶךְ מַה שֶּׁכָּתוּב גַּבֵּי יַעֲקֹב "וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו" גּוֹ' – מִשֶּׁנִּתְבַּשֵּׂר בְּשׂוֹרָה טוֹבָה כוּ'].
וְזֶה פּוֹעֵל שֶׁעֲבוֹדָתוֹ תִּהְיֶה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת וּלְמַעְלָה מִמְּדִידָה וְהַגְבָּלָה (בְּחִינַת בְּכָל מְאֹדֶךָ),
כִּי שִׂמְחָה פּוֹרֵץ כָּל הַגְּדָרִים.
וְעַל יְדֵי שֶׁעוֹבֵד עֲבוֹדָתוֹ [בְּכָל הַג' קַוִּין (ג' בְּנֵי נֹחַ) דְּתוֹרָה עֲבוֹדָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים]
בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת וּבְשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב,
נִמְשָׁךְ לוֹ גַּם בִּרְכַּת הֲוָיָ׳ בְּכָל הַמִּצְטָרֵךְ לוֹ [בְּג' הָעִנְיָנִים דְּבָנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי] בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת וּבְשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב,ְ
הֵן בְּרוּחָנִיּוּת וְהֵן בְּגַשְׁמִיּוּת,
וּבְרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת גַּם יַחַד.