גם אתם חושבים מדי פעם על מלאכים?

כשהיינו ילדים הפלגנו בדמיונות אל מעבר לעננים ושם פגשנו אותם. צחורים, שקופים למחצה, עם כנפיים גדולות. באים ונעלמים במהירות ומבצעים שליחויות סודיות.

ואז, כשבגרנו, הפסקנו לפגוש מלאכים בדמיונות. הצלחנו להבין שכנראה מלאכים אמתיים הם לא רק כנפיים לבנות ועננים. ובמקום לפגוש אותם בדמיונות אפשר לפגוש אותם באמת, במציאות. ולא, בשביל לפגוש מלאכים לא צריך לעוף לעננים.

בכל ליל שבת, כך מספרים לנו חז"ל, כשאנו חוזרים הביתה מבית הכנסת, אנחנו לא חוזרים לבד. שני מלאכים מתלווים אלינו. מלאך אחד טוב והשני פחות. ואם הבית נראה כפי שהוא צריך להיראות, השולחן ערוך כהלכה, והשלווה שורה בין הקירות המלאך הטוב מברך "יהי רצון שכך תיראה גם השבת הבאה". והמלאך השני, למרות שהוא לא מלאך טוב, נאלץ לענות 'אמן'.

למלאכים האמתיים האלו אנו שרים "שלום עליכם, מלאכי השרת". אצלנו לא רק שרים. רוקדים. כולם יחד, במעגל גדול. מבקשים מהם שיברכו אותנו ובסוף מאחלים להם 'צאתכם לשלום'. באיזו מנגינה? – בכל שבת במנגינה אחרת.

השבת, כך נראה, לא נוצרת מעצמה, האווירה והקדושה הם תוצר של העמל בכל השבוע. "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת". אם היינו טובים, אם השקענו בתא המשפחתי, אם הקדשנו זמן גם לדברי רוחניות וקודש במהלך ימי המעשה, באה השבת וקוטפת את הפירות. השבת תיראה יפה, היא תהיה קדושה ומרוממת, ותיתן השראה לעוד שבוע טוב, עד השבת הבאה. כמו שהמלאכים מברכים.

לכן, לשבת לא מתחילים להתכונן ביום שישי, אלא הרבה קודם.

שבת שלום,

הרב שמואל רסקין