לאחר פרסום הכתבה"חברתי רות, חולת הסכיזופרניה", קיבלתי שאלות ותגובות רבות לדוא"ל שלי.
ללא ספק, כולנו רוצים להיות בריאים בגופנו ובנפשנו. אנו מתפללים שגם ילדינו ונכדינו יהיו בריאים, ושימצאו שידוכים בריאים בגוף ובנפש.
אך לצערנו יש חולי בעולם. אנשים חולים במחלות שונות: לחלקן סימפטומים פיזיים כמו סכרת ולחץ דם. מחלות אלו, בדרך כלל, נטולות סטיגמות. מחלות אחרות לעומת זאת מוגדרות כמחלות נפש. כיום כבר ידוע כי גם מחלת נפש נובעת מתהליכים פיזילוגיים לקויים כמו הצפה של דופמין במוח.
תודה לא-ל המדע התקדם רבות בתחום מחקר תפקוד המוח, וכתוצאה מכך באיתור תרופות למחלות הנקראות (עדיין ושלא בצדק) מחלות נפש.
אבל אנשים עדיין נרתעים מחולי נפש.
מעניין לגלות שקרובי משפחה של חולי נפש לא נרתעים מהם, אך הם עלולים להירתע מחולים אחרים.
הסיבה לכך היא משום שהדוד, דודה, שכן, הורה או קרוב משפחה אחר הלוקה במחלה הוא מוכר ולא מהווה איום עבורם.
אנו מפחדים מהלא ידוע. אנו מפחדים כשדברים לא צפויים עלולים להופיע לפתע פתאום.
חשוב לפזר כמה מהסטיגמות הנפוצות בקשר למחלת נפש.
לא בבוקר אחד
כל מי שחי יחד עם או נמצא בהיכרות קרובה עם אדם שלקה במחלת נפש, יכול להבחין כשהתהליך התחיל. להבדיל מהסרטים והספרים שם ביום בהיר אחד אדם מתעורר עם פסיכוזה קשה, במציאות הדבר שונה לחלוטין. המחלה מופיעה לאט ובהדרגתיות וניתן להבחין שמשהו קורה.
קרובי משפחה ומכרים יכולים למנוע התדרדרות. ישנם חולי נפש שהולכים לרופא בעצמם – כמו רות, ויש כאלה שזקוקים לאדם מבחוץ שיקח אותם לרופא. לעתים החולה עצמו לא מודע לכך שהוא חולה.
כך או כך, חשוב כי המכרים וקרובי המשפחה יהיו עם "אצבע על הדופק" כדי לאתר ולטפל במחלת נפש מיד כשהיא מופיעה.
זה לא מדבק
סיבה נוספת לרתיעה מחולי הנפש היא הפחד שקירבתו של אדם כזה תשפיע עליי לרעה.
זו טעות: אי אפשר להידבק ממחלת נפש. היא לא חיידק. זו מחלה של החולה בה לבדו.
בנוסף לכך, התנהגותו של איש לא תשתנה בעקבות קשר עם חולה נפש. עוד לא קרה שאיש התחיל לדבר אחרת, לחשוב מחשבות משונות או לשמוע קולות דמיוניים בעקבות היכרות עם חולה נפש.
כמו סכרת, לחץ דם, צליעה או דלקת פרקים – זה לא מדבק.
אחרים חוששים "אולי גם אצלי מסתתרת איזו מחלת נפש מסתורית, וקשר עם חולה נפש תגלה זאת." ובכן, אנשים שמקננת אצלם מחלת נפש היא עלולה להתפרץ מסיבות רבות, וללא כל קשר להיכרות עם חולה נפש.
הם יכולים להיות אנשים נהדרים
"אמור לי חבריך, ואמור לך מי אתה" אומר הפתגם וגורם לכמה לחשוש להיראות בחברת חולה נפש, מחשש מה יגידו עליהם.
חשוב מאוד לדעת שכמו בכל חברה, בין חולי הנפש יש אנשים מכל הסוגים: חכמים, בעלי חוש הומור, טובי לב, אנשי שיחה, מתורבתים, מנומסים, מטופחים – וגם כאלה שלא. כמו תמיד, הבחירה היא בידכם במי תבחרו כחבר/ה.
באופן אישי התברכתי בשתי חברות מקסימות שהצעירה (בת ה35) מגיעה אלינו גם כדי לשמור על הילדים. ולא, אנחנו לא מפחדים שהיא תעשה להם משהו.
האם להתחתן עם חולה נפש
אחת השאלות שקיבלתי בדוא"ל הייתה מבחורה שהציעו לה בחור הסובל מסכיזופרניה. מה עליה לעשות? לעזוב או להמשיך את הקשר? היא מתלבטת משום שהוא מאוד מוצא חן בעיניה ונעים לה בחברתו.
במקרה כזה אני מציעה לגשת עמו לפסיכיאטר כדי לקבל תשובות לכל השאלות. מהי חומרת המחלה? מתי הוא אושפז לאחרונה ומה תדירות האשפוזים? מהם סימני המחלה? האם זה תורשתי? מהן תופעות הלוואי של התרופות? האם יש לו משפחה או חברים תומכים שיעזרו לו ברגעי משבר? האם הוא מקבל סיוע ליווי והדרכה ממרכז שיקום? האם יש לו היסטוריה של אלימות בזמן התקף?
במידה והוא מקבל סיוע ותמיכה ממרכז שיקום, כדאי מאד גם לשוחח עם מדריך השיקום עם העו"ס שלו ומנהל המרכז. חשוב גם להכיר את המשפחה, החברים, ומקום העבודה.
חשוב לא להתבייש ולשאול כל שאלה שעולה על הדעת. גם אם היא נראית טיפשית. והכי חשוב, כמו בכל שידוך, להתפלל לבורא העולם.
לסיכום, מחלת נפש היא מחלה ככל המחלות. טיפול הולם יכול לסייע רבות למטופל ולמשפחתו; וחולי נפש יכולים להיות אנשים נהדרים שתהנו מאוד בחברתם.
כתוב תגובה