אלוקים, למה אתה מנסה אותי?

בעניין חורבן סדום, מביע אברהם עמדה הנובעת מהחובה המוסרית האוטונומית שלו: 'האף תספה צדיק עם רשע'. חובה זו כלל אינה תלויה במהותו של העומד מולו. זה יסוד מהותו של האדם. יש לו כושר מוסרי פנימי המטיל עליו חובה לנקוט עמדה מוסרית מעשית. ויש לו רצון חופשי המאפשר לו לבחור בין קיום החובה לדחיתה ומכאן יבואו משפטו ודינו.
'לא תרצח' אינו צו מתוקף הופעתו בעשרת הדיברות, אלא צו מתוקף הכושר המוסרי של האדם. 'עשרת הדיברות' רק מכריזות עליו ולא מחוקקות אותו. להבדיל משמירת שבת שאינה תחיקה של הכושר המוסרי.
בפרשת העקדה אברהם נכשל כשלון חרוץ. חובה היתה עליו לומר 'לא'. כיוון שהסכים ולא מחה הוא רוצח בנו במישור המוסרי.
למד לאיזו שיפלות עשוי אדם להגיע מ'''עומק''' אמונתו.
למד על חוסר היושר של ''מאמינים'' שאינם שופטים נכונה את מעשה אברהם וכשלונו ואינם 'מדברים נכונה' השב