לחג שאנו חוגגים ביום ו סיון שמות שונים, המתייחסים למשמעויות השונות של החג. להלן סקירת השמות שניתנו לחג, לצד הסיבות לכך.

 

השם: חג השבועות. שם זה הוא השם הנפוץ של החג.

הסיבה: לזכר שבעת השבועות המחברים בין חג הפסח לחג השבועות, במהלכם אנו "סופרים את העומר", ובתומם אנו חוגגים את חג ה"שבועות".

סיבה נוספת: המילה "שבועות" יכולה גם להתפרש במובן "שבועה", לרמז על השבועה שנשבע הקדוש-ברוך-הוא לבני ישראל בשעת מתן תורה, שלעולם לא יחליף את עם ישראל בעם אחר. היהודים אף הם נשבעו, מצידם, כי ישמרו אמונים לה' ולתורתו.

השם: זמן מתן תורתנו.

הסיבה: ביום זה, בשנת 2448 לבריאת העולם, התגלה ה' על הר סיני ונתן לעם ישראל את התורה.

השם: חג הביכורים.

הסיבה: החל מחג השבועות, החלו החקלאים להביא את ביכוריהם – ראשית הפירות שצמחו בשדותיהם – אל בית המקדש. את הביכורים היה ניתן להביא רק מחג השבועות ואילך, עד לחג הסוכות.

השם: עצרת.

הסיבה: משמעות המילה עצרת היא סיום ונעילה. במובן מסויים, חג השבועות הוא הסיום והנעילה של חג הפסח (בשל תקופת ספירת העומר המחברת ביניהם).

השם: חג הקציר.

הסיבה: בארץ ישראל, תקופת קציר החיטים החלה לפני חג השבועות. במהלך החג היו מביאים קרבן מיוחד המציין עובדה זו. הקרבן כונה בשם "שתי הלחם", והיה מורכב משתי חלות העשויות חיטה.