שאלה:

אני מוכרח לומר שאני מקבל בחילה מן הדרך שבה הקהילה היהודית חולקת כבוד לעשירים. בכל פינה בבית הכנסת שלי ישנו לוח שעליו שמו של תורם חשוב. אם אינני טועה, אפילו מייבש השיער בשירותי הגברים אף הוא לכבודה של איזו משפחה עשירה. ובכל ערב התרמה או מאורע יש עוד עשיר גדול שמקבל כבוד. מדוע צריך לתת הערכה כה רבה לאותם אנשים? האם אין עליהם לעשות מעשים טובים בלי לבקש הכרה ופרסום?

תשובה:

האם יצא לך לראות את הדיווחים לאחרונה בשבועות היהודי האוסטרלי? הסיפור בעמוד השער היה על הצלחתם של סטודנטים יהודיים במבחני הסיום של התיכון שנערכו לאחרונה. כרגיל, הסטודנטים היהודיים השיגו ציונים גבוהים חסרי תקדים, כולל כמה ציוני "מצויין", ובתי הספר היהודיים היו בראש הסולם.

מהו סוד ההברקה היהודית? האם נולדנו פקחים יותר מן הממוצע?

נראה לי שישנם מספר גורמים, אך אחד העיקריים הוא ערכים. העובדה שהקהילה שלנו שמה את הסטודנטים המצטיינים שלה בעמוד הקדמי של העיתון ומעניקה להם כבוד כה גדול, משדרת מסר ברור: אנחנו מעריכים הצלחה אקדמית. זה כשלעצמו מבטיח שילדים יהודיים ימשיכו לשאוף למצוינות אקדמית.

אנחנו יכולים להיכנס לוויכוח בעניין, אם זה אכן כל כך טוב: האם זה הוגן כלפי סטודנטים חלשים, והאם אין תכונות שהן יותר חשובות מאשר ראש טוב, כמו למשל לב טוב או נפש מוסרית? אולם העובדה בעינה עומדת: על ידי מתן גמול לפעולה מסוימת, אנו משדרים מסר שזה מה שאנחנו מעריכים.

כאשר אנו תולים לוח לכבוד תורם, או מכבדים מישהו בערב התרמה או אירוע ציבורי, אנחנו לא רק מודים להם על המעשה הטוב. אנחנו מצהירים: נדיבות היא תכונה שאנחנו מעריכים. נתינה היא אידיאל שכל כך נחשב בעינינו, שאנו בהחלט נתגמל את הנותן. אנחנו הגדרנו את ערכי הקהילה על ידי מתן גמול על פעולה שאותה אנו רואים כטובה.

בעולם אידיאלי, אלו שהתברכו בעושר, באופן טבעי יתחלקו בו עם אלה שאין להם, באופן שאף אחד לא יידע מזה. אך אנו לא חיים בעולם אידיאלי, ולפעמים כולנו זקוקים לעידוד על מנת לעשות משהו טוב. אם עידוד זה מגיע בצורת הכרה או כבוד, אז שיהיה כך. יותר טוב שהמעשה הטוב ייעשה, גם אם יש בו קורטוב של מניע נסתר, מאשר שנדחה את עשיית הטוב עד שהמניעים שלנו יהיו מניעים טהורים.

ברור שנדיבות אנונימית היא הדבר האידיאלי, אבל כולנו מרוויחים מפרסום הטוב, משום שלא רק שנעשה מעשה טוב, אלא שהוא הועלה בדרגה וכך מוביל לעוד מעשים טובים.

כל אחד מאיתנו הוא עשיר במובן מסוים, משום שהתברכנו ע"י השם במתנות שמיים וכשרונות שהם ייחודיים לנו. כולנו יכולים להיות תורמים חשובים, ונדיבותנו לא תישאר אנונימית, אם לא בעולם הזה אז לפחות בעולם הבא.