שאלה:

מדוע במהלך תפילות וטקסים יהודים דתיים, הגברים והנשים יושבים בנפרד?

תשובה:

לכל המנהגים היהודיים, ישנה סיבה פשוטה, וישנה תשובה עמוקה, רוחנית יותר.

סיבה פשוטה ומובנת לישיבה נפרדת היא העובדה שהיא מסייעת למתפללים להתרכז בתפילה, ולא במין השני. אין כל ספק שכאשר אנו נמצאים בקהל חד-מיני אנו מתנהגים בצורה מסויימת ואילו בקהל מעורב אנו מתנהגים בצורה שונה. אין כל פסול בכך שאנו נמשכים אל המין השני; זה דבר טבעי ובריא. אך צריך לשמור זאת לזמנים שמחוץ לבית הכנסת. בבית הכנסת, עלינו "לעשות רושם" על ה' בלבד.

בנוסף לכך, בבית הכנסת צריכה לשרור אוירה שכל מתפלל ומתפללת יוכלו להרגיש בו בנוח. ישנם רווקים ורווקות רבים שמרגישים לא בנוח באירועים שלכל אחד יש בן/בת זוג, בעוד הם מסתובבים לבד. בישיבה נפרדת, אין אפליה בין רווקים ומשפחות. (חוץ מזה, תמיד תהיה להם הזדמנות להפגש בחצר אחרי התפילה... לא כך?)

אך למעשה ישנו טעם נוסף, עמוק יותר. הנשים והגברים הם שונים בעצם מהותם. השוני ביניהם אינו רק שוני אנטומי במבנה הגוף; האופן בו אנו חושבים, מרגישים ומתנהגים הוא אחר לגמרי. והסיבה לכך היא משום שנשמותינו באים ממקורות רוחניים אחרים והופכיים זה לזה. כשאדם מתפלל, עליו להתייחד עם מקור נשמתו – והדבר יכול להיעשות רק כאשר לכל מין ניתנת ההזדמנות להתייחד עם מקורו בלבד.

באופן אירוני, דווקא על-ידי ישיבה נפרדת באירועים דתיים, אנו יכולים להיות 'יחד' בחלקים אחרים מחיינו. כי רק כאשר אנו מתחברים למקורות הרוחניים שלנו, נוכל לפרוח ולשגשג ולהעשיר זו את זה בחיי הזוגיות, בחיי המשפחה ובחיים הקהילתיים.