1. מאוחר זה טוב

בכל יום שישי אנו מדליקים את נרות השבת לפני שהשמש שוקעת והשבת מתחילה, כדי לקבל את פני השבת מוקדם ו"להוסיף מחול על הקודש". כך אנו עושים גם בנרות החג, כאשר הוא יוצא באמצע השבוע.

אבל כאשר החג מתחיל במוצאי שבת, אסור להדליק את הנרות לפני שהשבת יוצאת ולכן מדליקים את הנרות מאוחר יותר עמוק בתוך ערב החג, לאחר שהלילה מחשיך לחלוטין והכוכבים כבר מנצנצים ברקיע. לפני שמדליקים את הנרות יש לומר את המילים "בָּרוּךְ הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ".

לחצו כאן כדי לדעת את זמני הדלקת הנרות אצלכם.

2. מאש לאש

בחג אסור להדליק אש חדשה וגם לא לכבות אש דולקת. את נרות החג מדליקים באמצעות העברת אש מאש דולקת, ומניחים לגפרור או הנר שבאמצעותו מדליקים את הנרות לִכבות מעצמו.

כאשר החג מתחיל מיד עם צאת השבת, כדאי להדליק ביום שישי נר גדול, שבוער יותר מ24 שעות, כדי שממנו יהיה ניתן להדליק את נרות החג במוצאי שבת. אם לא הדלקתם נר או שהוא כבה במהלך השבת, תצטרכו להשיג אש ממקום אחר אבל אין להדליק אש חדשה.

3. לא מכינים משבת ליום טוב

השבת קדושה יותר מהחג ולכן אסור להכין דברים ביום השבת עבור החג.

אין לערוך את השולחן ולהתכונן לסעודת החג לפני צאת הכוכבים של מוצאי שבת.

כמו כן, אם רוצים לרחוץ את הכלים או לטאטא את הרצפה, צריך לעצור ולבדוק: האם עושים את זה בשביל שיהיה יותר נעים עכשיו, בשבת, או בשביל לכבד את החג שיתחיל בערב? אם זה בשביל החג, צריך להמתין עד שתצא השבת (אחר צאת הכוכבים) כדי לעשות זאת.

4. "יקנה"ז" ובין קודש לקודש: הקידוש המיוחד של החג שהוא גם הבדלה

הקידוש של ליל החג הוא גם ההבדלה של מוצאי שבת ויש לה נוסח מיוחד שמשלב בתוכו את הקידוש עם ההבדלה וכולל בסך הכל 5 ברכות שנאמרות ברצף.

כדי שנזכור את הסדר הנכון של הברכות, חז"ל קבעו לנו סימן שהוא ראשי-תיבות של הברכות: "יַקְנֶהַ"ז". הנה ההסבר המלא לראשי התיבות:

י' – יין. הברכה הראשונה שעושים היא ברכת "בורא פרי הגפן" על היין.

ק' – קידוש. לאחר מכן מגיע תורה של ברכת "מקדש ישראל והזמנים" שהוא הקידוש של החג.

נ' – נר. הברכה הבאה היא ברכת "בורא ממאורי האש" שאותה מברכים במוצאי שבת, אבל במקום להביא 'נר הבדלה' קלוע ולקרב את האצבעות, רק מביטים על נרות החג שהודלקו מקודם, מבלי לקרב אותם.

ה' – הבדלה. אמנם זהו מוצאי שבת וצריך לעשות הבדלה, אבל מן השבת לא יוצאים ליום חול אלא ל'יום-טוב' שגם הוא יום קדוש. לכן עושים 'הבדלה' מיוחדת שמדגישה את ההבדל בין הקדושה של שבת לקדושה של החג ומסיימת במילים: "ברוך אתה ה', המבדיל בין קודש לקודש".

ז' – זמן. הברכה האחרונה היא 'ברכת הזמן' הלא היא ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיעו לזמן הזה" שאותה מברכים לכבוד החג.

(את ברכת "בורא מיני בשמים" לא מברכים).

אחר כך שותים את כוס הקידוש. לחיים!