לקראת חגים ומועדים, היה הרבי כותב 'מכתבים-כלליים'. מכתבים אלו, שבכותרתם נכתב "אל בני ובנות ישראל", היו עוסקים במהות החג הקרב ובא ועל המסר לימינו אלו.

המכתבים היו מתורגמים לשפות שונות; בארץ, הם היו מופיעים בלשון הקודש בעיתונים נפוצים. בדרך-כלל, היו אלו תרגומים שלא הוגהו על-ידי הרבי עצמו. אולם, עם הוצאתו לאור של השבועון החבד"י "כפר-חב"ד", החל הרבי להגיה את התרגום ללשון הקודש, שנערך על ידי הסופר הרב טוביה בלוי.

באחד ממכתבים אלו, הבחנו בדבר משונה, בעיני בשר שלי ושל המתרגם. היה זה כאשר במכתב באידיש הופיע, כרגיל, הרבה פעמים המלה "א איד", והרב בלוי, כרגיל, תרגמה ל"יהודי". והנה, כשהרבי שלח את ההגהה על התרגום, הבחנתי שכמעט בכל מקום שהיה כתוב אצלנו "יהודי" שינה הרבי וכתב "אדם".

מרוב פליאתי והשתוממותי הרמתי טלפון למזכיר, הרב לייבל גרונר, ושאלתיו אם ידוע לו פשר הדבר. "לא", אומר לי הרב גרונר, "גם בעיניי זה פלא עצום".

כעבור שבועיים לערך טסתי לניו-יורק. במטוס, עד לפאריס, ישבתי, בהשגחה פרטית, ליד ח"כ מוחמד וותד ממפ"ם. הופתעתי לגלות איש מבריק עם אינטלגנציה ורמת-חשיבה גבוהה ביותר. שוחחנו במשן כל זמן הנסיעה, והוא גילה לי שמטרת נסיעתו היא להיפגש עם אנשי אש"ף. החלפנו דעות בעניינים מדיניים, וגם את טיעוניו המרגיזים השמיע בדרך תרבותית ומרתקת.

ההפתעה הגדולה ציפתה לי כשאמר: "אני מוכרח לומר לך שאני מוקסם לחלוטין מאישיותו של הרבי מליובאוויטש. למרות שאני מתנגד בחריפות לדעותיו המדיניות - אני ממש מעריץ את אישיותו. אני קורא את ה'מכתבים-כלליים' שלו, המתפרסמים בעתונות, והחשיבה הפילוסופית שלו, כפי שהוא מתרגמה לחיי היום-יום, ממש מרתקת ומקסימה אותי".

אם לא הספקתי להיות מופתע - מתחיל ח"כ וותד, הערבי, לחזור בפניי על כל התוכן של המכתב-כללי האחרון, זה המכתב שבו שינה הרבי את כל המלים "יהודי" ל"אדם"...

"אגב", סיפר לי וותד, "כשבמוסדות מפ"ם קמה התנגדות גדולה לפרסם את מכתבי הרבי ב"על המשמר" וכמעט הוחלט להפסיק – אני קמתי וטענתי כי למרות התנגדותנו הנחרצת לכל עמדותיו של הרבי מליובאוויטש, המכתבים המחשבתיים שלו מהווים 'מזון-רוחני-מחשבתי' אפילו לערבי כמוני, והכרעתי את הכף בעד המשך הפירסום"...

*

כשהגעתי לניו-יורק למחרת בשמונה בבוקר, נכנסתי למזכירות ופגשתי שם את המזכיר הרב בנימין קליין. שוחחנו על הא ועל דא, סיפרתי לו, בין היתר, על פגישתי במטוס עם ח"כ וותד, ואמרתי לו: יתכן שזה הפתרון לחידת הפלא של המכתב-כללי. אולי כדי להשפיע גם על אדם כמוהו, שינה הרבי הפעם מ"יהודי" ל"אדם"... "במשך היום", אמרתי לו, "לאחר שאטבול במקווה, אכתוב אי"ה לרבי דיווח על הפגישה הזאת, כולל על הצעתו בעניין "מיהו-יהודי" (היתה זו הצעה לפיה יימנעו חברי הכנסת הערביים בהצבעה על תיקון החוק, ובתמורה יימנעו חברי כנסת יהודים בהצבעה על מינוי קאדים)".

כעבור שעה בערך, ר' בנימין מחפש אותי. נגשתי אליו ל"מזכירות", והוא מספר לי: "כשהבאתי קודם את הרבי, במכונית, ל-770, שאל אותי הרבי: מה חדש? מישהו הגיע מהארץ? אמרתי לרבי שאתה הגעת וסיפרתי לו את סיפור הפגישה עם ח"כ וותד, ובעיקר, כמובן, על ה"מכתב כללי"...

"הרבי", מספר ר' בנימין, "שמע את הדיווח בקורת-רוח מרובה, ולבסוף חייך חיוך רחב ואמר: "ער האט ניט באמערקט אז עם שסייט אויבן 'לבני-ובנות ישראל'? עס האט עם נישט געשטערט?" [ = האם הוא לא הבחין שכתוב למעלה 'אל בני ובנות ישראל'? זה לא הפריע לו]?...