העולם אומר שזמן זה כסף, ואני אומר שזמן זה חיים. – הרבי

סדר יומו של הרבי, שלא השתנה יותר מארבעים שנה, היה מדהים. מלבד קריאת מאות מכתבים ומענה עליהם, סקירת פירסומים ועריכתם, פגישות (המכונות "יחידות"), שנמשכו עד שעות הערב המאוחרות, תפילה ולימוד, היו גם התוועדויות שנמשכו לפעמים עד השעות הקטנות של הבוקר. בוקר אחד שאל הרבי באיזו שעה עומדת להתחיל תפילה מסויימת ונאמר לו שהיא תתחיל בשעה 9:10 או 9:15.

"איזו שעה נקבעה?" שאל הרבי. "אפשר להספיק כה הרבה בחמש דקות".

כולנו רוצים לחיות חיים משמעותיים, וכולנו חושבים שחיינו יקרים. האם לא מתבקש מכל זה שכל יום וכל רגע יקרים אף הם? אחרי הכול, אנחנו חותרים בלי הרף להשאיר את חותמנו על האנושות, לתרום משהו מועיל לעולמנו. אף פעם איננו יודעים מתי עשויה לצוץ ההזדמנות לעשות זאת; אם כך, האם איננו צריכים להיות מוכנים בכל רגע?

ייתכן שיש לכם הכוונות הטובות ביותר והשאיפות הנעלות ביותר לעשות מעשים גדולים, אולם כאשר היום שלכם מלא בפעילות שגרתית, פשוט אין לכם זמן לשום דבר אחר. מובן שאי-אפשר לסלק את הצרכים היום-יומיים הבסיסיים – צריך לאכול, לישון ולהתפרנס. לכן הברירה היחידה היא לגלות חוט שמאחד את כל הפעולות היום-יומיות ותופר את כל הקרעים זה לזה. החוט הזה הוא השליחות שהאלוקים ביקש ממך למלא: לעדן את עצמך וכל היבט של חייך, מהשכל ומהרגשות עד לפעילויות השגרתיות ביותר.

איך נעשים קדושים? על-ידי התחברות עם הנשמה. וכיצד מתחברים עם הנשמה? על-ידי שנותנים לה זמן ומפרנסים אותה בתורה ובמצוותיה. במקום להכיר בנשמה רק מפעם לפעם, בזמנים מסויימים ובמקומות מסויימים, אנחנו מכירים בה כל הזמן ובכל מקום. אנחנו מגלים את הקדושה בתוך הפעילויות היום-יומיות, "כל מעשיך לשם שמים", "בכל דרכיך דעהו".

איך לחיות יום מלא משמעות?

כאשר אתם מתעוררים בבוקר, בעודכם שוכבים במיטה, הודו לאלוקים על היום החדש. "מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך". הכירו בנשמתכם ובחיוניות ונחישות שהיא מעניקה. חשבו מה הייתם רוצים להגשים ביום הזה שיעשה את היום ליום שיש לו משמעות.

ההתרכזות בנשמה היא פעילות שנמשכת כל היום, ואין להגביל אותה לרגעי ההתעוררות בבוקר. כשהיום שלכם נעשה קדחתני יותר ויותר, זכרו את רגע ההתעוררות הרגוע, כאשר המחשבות והרצון היו צלולים. נסו לשחזר את המיקוד הזה וליישם אותו באותו הרגע, וכך ליצור אי של תכלית בתוך ים האקראיות.

עליכם לסיים את היום כפי שהתחלתם אותו. כשאתם מתכוננים לשינה, היזכרו ביום שלכם ואיך השתמשתם בהזדמנויות שנקרו לכם. קראו קריאת-שמע שעל המיטה, "בידך אפקיד רוחי, פדית אותי ה' א-ל אמת". הכירו בזה שאלוקים הביא אתכם לכאן לתכלית מסויימת, וכל פעולותיכם צריכות לבטא את התכלית הזאת. לכו לישון בהחלטה שאין זה משנה כמה טוב היה היום, או לא טוב כל-כך, מחר יהיה יום טוב יותר. אם תעשו זאת, שנתכם תהיה שלווה יותר והיקיצה משמעותית יותר.

כיצד לארגן את הזמן?

התרגלנו לראות את הזמן העובר כאויב. אנו תמיד ממהרים לפגישה או מנסים לעמוד בלוח זמנים. אבל הזמן הוא עוד אחת מיצירותיו של אלוקים ובתור שכזה יש לו חיים משלו. אם אתם מבזבזים רגע, אתם הורגים אותו במובן מסויים, משליכים מעל פניכם הזדמנות שלא תחזור. אבל כאשר משתמשים ברגע כראוי ומנצלים אותו באופן תכליתי ומועיל, הוא חי לנצח.

זהו המפתח לאירגון זמן – לראות את ערכו של כל רגע. לא רק שכך תוקירו כל רגע ותכבדו אותו מאוד, כך גם תהיו סבלנים יותר כלפי עצמכם וכלפי אחרים, משום שתכירו ותדעו שיש מיליוני רגעים בדרך לכל הישג ראוי לשמו.

במסע החיים, גופכם הוא כלי הרכב, אולם נפשכם היא המצפן. אם תלכו בעקבות קול הנשמה, תישארו ממוקדים ביעד, וכל צעד – כל יום – יקרב אתכם אליו. האופן שבו אתם חיים היםו יקבע כיצד תחיו מחר. הדבר הבא שתעשו, ויהיה הפעוט ביותר, יקבע את המשך היום ובסופו של דבר, את המשך חייכם.

לעולם לא מאוחר להתחיל לחיות את החיים באופן משמעותי.