למרות שלא הייתי חסיד, תקופה קצרה לפני נישואיי התגוררתי בשכונת קראון הייטס שבברוקלין והשתתפתי בכמה התוועדויות של הרבי.

כשלוש שנים לאחר נישואיי עברתי להתגורר בסילבר ספרינג שבמרילנד, שם למדתי באוניברסיטה המקומית. קיבלתי תואר פרופסור בפסיכולוגיה והתתחלתי לעבוד במקצוע ברשת בתי הספר המקומית. בנוסף לכך, הייתי מעביר שיעורים בגמרא – שיעור אחד בשבת אחר הצהריים שהיה פתוח לקהל הרחב, והשני ביום שלישי בלילה לקבוצה קטנה יותר שרצה ללמוד בעיון.

הייתי אז בשנות השלושים לחיי. משבר אמצע החיים לא היה אמור להופיע – אולי הוא הופיע מוקדם מהרגיל – אך בערך בזמן זה שאלות רבות החלו להציק לי.

האם עליי להקדיש את חיי ללימוד התורה בלבד, או להמשיך בעיסוק בפסיכולוגיה? ואם פסיכולוגיה, כיצד אקדם את הקריירה שלי? לעבור לתחום הריפוי הפרטי, או לקבל משרה שהוצעה לי מאחד הארגונים החברתיים באיזור מגוריי? התלבטתי גם לאיזה מקום לימודים לשלוח את ילדיי, ואם לא די בכך היו לי גם ספיקות באמונה לצד שאלות פילוסופיות.

בקיצור, הייתי נבוך.

שאלות אלו הכניסו אותי לדיכאון ולא ידעתי להיכן לפנות. שוחחתי עם כמה מחבריי, ואחד מהם – חסיד חב"ד – הציע שאיפגש עם הרבי.

בפברואר 1971 התקשרתי לרבי.

מזכירו של הרבי השיב לטלפון באנגלית. Hello, who’s this – שלום, מי זה? הוא שאל בפשטות.

תוך כדי שיחה, אני שומע קול ברקע. זיהיתי את הקול מההתוועדויות בהן השתתפתי – היה זה הרבי שדיבר באידיש ורצה לדעת מי בטלפון.

"מדבר יהודי ממרילנד" אמרתי.

סיפרתי למזכיר על השאלות הרבות שרציתי להציג לרבי – להיכן עליי לפנות בחיי, כיצד לפתח את הקריירה, שאלות באמונה... הסברתי כי אני מאוד מבולבל ולא יודע להיכן לפנות.

דיברתי באנגלית, ותוך כדי המזכיר חזר על דבריי באידיש – כנראה כדי שהרבי ישמע במה מדובר.

ואז שמעתי את הרבי אומר באידיש: "אמור לו שיש יהודי המתגורר במרילנד והוא יוכל לשוחח עמו. שמו הוא ויינרב."

"שמעת מה אמר הרבי?" שאל אותי המזכיר.

לא יכולתי להאמין למשמע אוזניי! ידעתי במאת האחוזים שלא אמרתי למזכיר מהו שמי, אך הרבי אמר את שמי – ויינרב! נדהמתי ורציתי לוודא ששמעתי היטב. כשהמזכיר שאל אותי אם שמעתי, השבתי בשלילה.

הוא חזר על דברי הרבי. "ס'איז דא א איד אין מרילנד מיט וועמען ער זאל רעדן. זיין נאמען איז ויינרב" (יש יהודי במרילנד עמו עליו להתייעץ. שמו הוא ויינרב).

השבתי: "ויינרב זהו שמי!"

ואז שמעתי את הרבי אומר: "אויב אזוי, זאל ער וויסן אז אמאל דארף מען רעדן צו זיך" – אם כך, עליו לדעת שלפעמים על האדם לדבר אל עצמו.

יכולתי להבחין כי המזכיר בעצמו היה נדהם ממה שהתרחש למול עיניו. הוא עצר לרגע, שמעתי אותו מתנשם, ואז הוא אמר לי: "הרבי אמר שלפעמים הדבר הטוב ביותר הוא כי האדם ידבר אל עצמו. האם אין שמך ויינרב?"

"כן, שמי הוא ויינרב, אולי הרבי מתכוון לויינרב אחר."

"לא, הרבי אמר 'דבר עם ויינרב' והוא הסביר שכוונתו היא שעליך לדבר עם עצמך."

הודיתי לו מקרב לב, והשיחה הסתיימה.

אם יורשה לי לפרש את כוונת הרבי, אני מאמין שהוא ביקש לומר לי "אתה מחפש תשובות מחוצה לך. אך אינך ילד, אתה אדם מבוגר. אתה בן שלושים, אבא, מלמד תורה לרבים. עליך להיות יותר בטוח בעצמך. הגיע הזמן שתתבגר ותאזין לעצמך. אל תהיה תלוי באחרים, סמוך על עצמך."

מאותו הרגע הפכתי להיות החלטי יותר. אני חושב שעד אז הייתה לי נטיה לפסוח על שני הסעיפים. לא הייתי לוקח סיכונים והייתי מתעצל להחליט. אך מאותה נקודה ואילך, הפכתי להיות החלטי ונחוש.

הרבי יכל להרים את הטלפון ולומר לי בעצמו מה עליי לעשות. אבל אז, אולי לא הייתי מציית לדבריו. כמו אנשים רבים, יש לי רתיעה טבעית מציות לאנשים אחרים שאומרים לי מה לעשות. דומני שהרבי ידע שמוטב שהתשובה תבוא מתוך עצמי מאשר שאשמע אותה ממנו.

וזה, לדעתי, היה חלק מחכמתו הגדולה.

כמה חודשים לאחר אותה שיחת טלפון ששינתה את חיי, הייתה לי ההזדמנות להביע את תודתי לרבי פנים אל פנים. היה זה כשביקרתי את חמי וחמותי בברוקלין, וחמי עודד אותי לבקר את הרבי ולהודות לו. כשניגשתי אל הרבי, אמרתי לו "שמי הוא ויינרב ואני ממרילנד" והרבי חייך אליי חיוך גדול.

ראיתי את הרבי פעמים רבות, וראיתי תמונות רבות של הרבי, אך לחיוך זה הייתה משמעות רבה עבורי.

עזבתי את סילבר ספרינג, ובסופו של דבר שיניתי קריירה מפסיכולוג במשרה מלאה למשרת רב בבית כנסת. במשך שנים רבות כיהנתי כרב בקהילה נפלאה בבולטימור בשם שומרי אמונה. מאוחר יותר הוצע לי להיות סגן נשיא של האו יו, האיגוד האורתודוקסי. קיבלתי הצעה זו למרות שהיה קשה לי לעזוב את תפקידי בבולטימור.

מאז 1971, היו פעמים רבות שעמדתי בפני החלטות קשות בחיי. ולפני שהתייעצתי עם איש, הייתי מקשיב לקול הפנימי שלי. הקדשתי מעט זמן ללמוד את תורתו של הרבי – כמו הליקוטי שיחות – כדי להתחבר שוב, ואז הייתי מקשיב לעצה שהוא העניק לי: דבר עם עצמך. ועודדתי אחרים לעשות זאת בעצמם.

[הדברים נכתבו מתוך ראיון עם הרב ד"ר ויינרב, במסגרת פרוייקט "הפגישה שלי עם הרבי" של חברת JEM]