במסגרת עבודתי אני משקיע זמן רב מדי יום מול מסך המחשב, וכפי שכל עובד משרד יאמר לכם הלחצנים הכי שימושיים במקלדת הם "קונטרול זי."

כתבת טקסט לא ברור? קונטרול זי והטקסט נעלם. עיצבת תמונה ואינך מרוצה מהתוצאות? לחצני הקסם יחזירו את המצב לקדמותו. נכון לרגע כתיבת משפט זה כבר השתמשתי ב"קונטרול זי" חמש פעמים!

כעת, תתארו לעצמכם עד כמה החיים היו קלים יותר לו אלוקים היה בורא אף הוא לחצני קונטרול זי. לו הלכנו למכולת ושוכחים את רשימת הקניות, תוך כדי לחיצת כפתור היינו נמצאים בחזרה בבית; לו אמרנו משפט פוגע לידיד והתחרטנו, היינו פשוט מבטלים אותו וממשיכים הלאה. לו נסענו במהירות גבוהה מדאי וקיבלנו דו"ח תנועה, השוטר המאיים לא היה מפחיד כל-כך...

לצערנו, אלוקים לא יצר קונטרול זי, ואנחנו צריכים לחזור הביתה, להתנצל בפני החבר ולשלם את דו"ח התנועה. אבל מדוע לא, בעצם?

מסופר על שני גדולי החסידות, רבי לוי יצחק מברדיצ'וב ורבי שניאור זלמן מליאדי מייסד תנועת חב"ד שנפגשו ושוחחו ביניהם. אמר רבי לוי יצחק: "לו הייתי בורא את העולם, הייתי מעניק כסף לכל, מרפא את כל החולים" וכך הוא המשיך לתאר את העולם המושלם שהוא היה בורא.

"ולו אני הייתי בורא את העולם" השיב לו רבי שניאור זלמן, "הייתי עושה זאת בדיוק באותה צורה שעשה זאת האלוקים."

"כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו, לא ברא דבר אחד לבטלה" אומר התלמוד במסכת שבת (עז, ב).

"אין דבר אחד לבטלה" ולפיכך גם אף פעולה היא לא לבטלה. לכל פעולה המתרחשת בעולמו של האלוקים, יש משמעות, תוצאה ומטרה.

עשינו. פעלנו. טעינו. הבה נבחן את שתי האפשרויות שיכל האלוקים לברוא. האפשרות הראשונה היא קונטרול זי – היכולת להתעלם ולהמשיך הלאה. במידה והוא היה בוחר באפשרות זו, בכל רגע נתון היו נעשים ברחבי העולם מיליוני מעשים חסרי תוכן ומשמעות.

אך האפשרות השניה – בה בחר האלוקים – אומרת כי המעשה נעשה, ועלינו להתמודד עם תוצאותיו. אפשרות זו נראית קשה יותר עבורנו (במיוחד כשעשינו מעשה שלילי), אך במבחן התוצאה היא משתלמת בהרבה: דווקא הטעות שעשינו תהפוך אותנו לאנשים מתחשבים, תשפר את אישיותינו ותעשה אותנו נהגים זהירים יותר.

במחשבה שניה, לו היו מבטלים את אפשרות הקונטרול זי גם בתוכנת וורד, הייתי חושב על כל מילה פעמיים בטרם אעלה אותה על הכתב...

אז מה אתם אומרים, שנפנה למייקרוסופט?