עד לפני זמן לא רב, תושבות וייטנאם והמשפחות המטיילות במקום שביקשו להשתמש במקווה טהרה, נאלצו לטוס לבנגקוק או סינגפור כדי לקיים מצווה חשובה זו.

לא עוד. לראשונה בהיסטוריה, בית חב"ד בוייטנאם פתח מקווה טהרה יפהפה במעמד חגיגי ורב רושם.

נציגת השגרירות הישראלית בטקס, עינת לוין, אמרה: "כאשר הגעתי לוייטנאם נדהמתי לגלות כי אין כאן מקווה טהרה. היום אני גאה להכריז: גם בוייטנאם יש מקווה טהרה!"

בית חב"ד ומקווה הטהרה הוקמו בעיר הו צ'י מין סיטי על ידי השלוחים הרב מנחם ורחלי הרטמן. מקווה הטהרה פתוח בתיאום מראש. לפרטים נוספים ראו באתר בית חב"ד וייטנאם.

היסטוריה בוייטנאם: מקווה טהרה

חדר ההכנה לטבילה.

הקהילה המקומית וכן מטיילים ואנשי עסקים באו להשתתף בטקס הפתיחה.

עינת לוין, נציגת השגרירות הישראלית, נושאת דברים בטקס.

שלוחת חב"ד בוייטנאם רחל הרטמן גוזרת את הסרט לצד אימה וחמותה שבאו מהארץ להשתתף באירוע.

חנוכה בפתח, ועמו "מבצע חנוכה" של חב"ד.

בעוד חסידי חב"ד מביאים את אור החנוכה לכל שכבות האוכלוסיה, הרבי ביקש לשים דגש מיוחד על אלו שצריכים לחגוג הרחק ממשפחתם: חיילי צה"ל, חולים המאושפזים ואסירים הנמצאים בבית הכלא.

והשנה, לראשונה בהיסטוריה, גם האסירים היהודים בניו ג'רזי יוכלו להשתתף בהדלקת החנוכיה.

עד לפני שנים לא רבות, רוב המדינות בארצות הברית אסרו הדלקת חנוכיה בבתי הכלא שלהם. אך המצב השתנה. בשנת 1978, למשל, הרבי שלח את הרב הראשי של דרום אפריקה לשכנע את האחראי על בתי הכלא בניו-יורק להתיר זאת לאסירים המקומיים (לחצו כאן לקריאת הסיפור).

מאז, 44 מדינות קבעו תקנות המאפשרות להדליק חנוכיה בבית הכלא. מדינת ניו ג'רזי תהיה ה-45.

הכול החל בשנה שעברה, כאשר עורך דין יהודי נתבקש לעזור לאסיר ששהה בבית כלא מחוזי לקבל אישור להדלקת החנוכיה. מאמציו הצליחו, והרב שניאור זלמן גרוסבוים מבית חב"ד בליווינגסטון ביקש ממנו להפעיל קשרים כדי להשיג אישור דומה לכל האסירים היהודים ברחבי המדינה.

לאחר שנה של התכתבויות, טלפונים ופגישות, מאמציהם הצליחו. אור החנוכה ידלק בעוז גם בניו ג'רזי ויאיר את חשכת בית הכלא.

אומרים כי "איפה שיש קוקה קולה יש חב"ד." המשפט לא ממש מדוייק: ראשית, ישנם כמה ארצות בהם יש חב"ד אך אין קוקה-קולה, ושנית ישנם כמה מדינות בהם יש קוקה-קולה אך לא חב"ד, לפחות לא נציגות קבועה.

ובכן, לפני כמה חודשים מדינה חדשה נוספה למפת השליחות: דקוטה הצפונית.

אחת המדינות בעלת מזג האוויר החורפי ביותר בארצות הברית, וכשבכל המדינה מתגוררים לא יותר מארבע מאות יהודים, עד היום לא התגוררו בדקוטה הצפונית שלוחי חב"ד. אך עם הגעתם של הרב יונה ואסתר גרוסמן לעיר פארגו שבדקוטה הצפונית, המצב השתנה.

אז מה בתוכנית?

פעילויות לשבתות ולחגים; ספריה ניידת שתשרת את הקהילה היהודית המפוזרת ברחבי המדינה; פגישות ותמיכה לאסירים היהודים באיזור ועוד.

הגרוסמנים כבר החלו לארגן רכישה מרוכזת של בשר כשר – מצרך די נדיר בדקוטה הצפונית.

ולנו לא נותר להם אלא בהצלחה!

הסופה "סנדי" היכתה בעוצמה באיזורים נרחבים במזרח ארצות הברית. בתי חב"ד ובתיהם של שלוחים רבים נהרסו, אך הדבר לא עצר מהם לסייע ליהודים אחרים.

הרב רפופורט, השליח באטלנטיק סיטי, קיבל אישור מיוחד מהעיריה להיכנס לעיר שהייתה אסורה לכניסה לאזרחים מן השורה. הוא בעיר הוא גילה תושבים רבים שבחרו להישאר בה למרות הסופה – והצטערו על כך, כמובן. הוא עבר מבית לבית וחילק מנות חמות של אוכל. בבית חב"ד לא היה חשמל, אך גנרטור מאולתר סייע להפוך את המקום לבית תמחוי של ממש.

במחוז ווסט אורנג' שמע הרב מנדי קסוביץ' כי הקהילה לא תוכל לרכוש חלות לשבת שכן המאפיה נותרה ללא חשמל. "קח את הגנרטור שלי" הוא ביקש מאנשי המאפיה. מאות חלות ריחניות נאפו, רבות מהם יגיעו לידי אנשים מבוגרים או נכים שלא יכולים לצאת מן הבית.

והרב אברהם ברנשטיין מפריהולד הזמין את כל תושבי עירו הנמצאים תחת הפסקת חשמל מיום שני לסעודת שבת בביתו. "לא יהיה הרבה אוכל בגלל התנאים" הוא הסביר, "אבל לפחות נשב יחדיו ונחזק זה את זה" הוא אמר.

ספרים ועפר בבית חב"ד לונג ביץ', ניו יורק.

ההרס בבית חב"ד ברייטן ביץ', ברוקלין.

ספרי התורה שנפגעו בסופה מונחים ליבוש בבית חב"ד בברייטן ביץ', ברוקלין.

מתנדבים עוזרים בחלוקת מזון ומים המאורגנת על ידי בית חב"ד.

הרב משה שפירא מניח תפילין על רקע השטפונות בהובוקן, ניו ג'רזי.