שני המאורות: הרמב"ם ואדמו"ר הזקן
הרמב"ם ואדמו"ר הזקן חולקים קוויי דמיון משותפים, גם בדמותם וגם בתורתם. שני חיבוריו המפורסמים ביותר של הרמב"ם הם 'משנה תורה' בתחום ההלכה ו'מורה הנבוכים' בתחום המחשבה; במקביל, שני חיבוריו המפורסמים של אדמו"ר הזקן הם ה'שולחן ערוך' בתחום ההלכה, וספר ה'תניא' בתחום המחשבה. לשניהם גם קמה בשעתם מתנגדים עזים שעם הזמן הפכו לתלמידים ומעריצים.
כל הזכויות שמורות. אם נהנית ממאמר זה, אנו ממליצים לך להפיץ אותו הלאה, בכפוף לתנאים המפורטים במדיניות זכויות היוצרים של Chabad.org.
עוד במדור זה
-
2:07התוועדות כ"ד טבת
-
1:06בזכות לימוד משניות
-
1:39כשהרבי לא מיהר לענות
הרמב"ם הגדיר י"ג עקרי האמונה והם הבסיס לפיוט "יגדל". הפיוט הזה לא מופיע בסידור של חב"ד משום שהאר"י ראה בו סטירה עם עיקרי הקבלה, ולא היה אומר אותו. איך אפשר ליישר בין שתי תפיסות מנוגדות זו לזו? אשמח לתשובה.
מחבר הפיוט "יגדל" הוא דניאל בן יהודה דיין שחי באיטליה במאה ה-13. הפיוט מיוסד על י"ג עיקרי אמונה, אותם מביא הרמב"ם בהקדמה של "פרק חלק". אלו הנוהגים עפ"י האר"י ז"ל נמנעו מלקבוע בתפילתם פיוטים שלא נסדרו על דרך חכמת הקבלה, וכך כתב מהרח"ו ב"שער הכוונות" ב'דרושי עלינו לשבח': "ועתה אכתוב נוסח התפילה שקבלתי ממורי ז"ל, ובראשונה אכתוב עניין אחד שאמר לי מורי ז"ל (=האר"י הקדוש) בעניין הפזמונים והפיוטים שתקנו האחרונים. דע כי מורז"ל לא היה אומר שום פזמון ושום פיוט ובקשה מאלו שסדרו האחרונים, כגון ר' שלמה אבן גבירול וכיוצא, לפי שאלו האחרונים לא ידעו דרכי הקבלה …ופרט פזמון 'יגדל אלוקים חי' …אבל היה אומר התפילות והבקשות והפזמונים שתקנו הראשונים, כמו תפילת רבי עקיבא ע"ה, ותפילת ר"א בן ערך, ותפילת ר' נחוניה בן הקנה, וכן היה אומר כל הפיוטים והפזמונים שתיקן ר"א הקליר", כלומר, האר"י לא ראה ב-"יגדל" סטירה עם עיקרי הקבלה, הוא לא היה אומר אותו, כי הוא העדיף את הפיוטים אשר נסדרו על דרך חכמת הקבלה, יצאה בת קול ואמרה, אלו ואלו דברי א-הים חיים הן, והש"י יסייענו על מעשי רצונו, אמן