וירא

קוראים יקרים,

אחד הדברים המטרידים ביותר בגל הטרור הנוכחי הוא הגיל הצעיר של הרבה מהמחבלים. למען השם, ילד בגיל 13! ילדים אחרים בגילו רוכבים על אופניים (כמו נאור, הילד שנפצע קשה בפיגוע בירושלים), משחקים באייפד ואולי חולמים על מה הם יהיו כשהם יגדלו. אבל לילדים-מחבלים יש עיסוקים אחרים: בשנאה תהומית הם לוקחים סכין ומחפשים להרוג ואפילו למות בעצמם.

בכל רע יש טוב. או לפחות, יש משהו טוב שאפשר ללמוד ממנו.

אם תעקבו אחרי ארגוני הטרור תראו שהם משקיעים הון תועפות בפעילות עם ילדים ובני נוער. בתי ספר, קייטנות, פעילויות בקיץ ופעילויות אחר הצהריים – כולם "זוכים" למימון ארגוני טרור כאלו או אחרים. האמת היא שזה לא רעיון אקסלוסיבי שלהם. בהיסטוריה, כל משטר דיקטטורי עשה בדיוק אותו דבר, השקיע המון בשטיפת המוח של הדור הצעיר.

מדוע הם עושים זאת?

כי הם יודעים שהמפתח לדור הבא נמצא בידיים של הילדים. הם מבינים שכדי שהמשימה המבחילה שלהם תימשך הם צריכים להגיע לליבות הנוער והצעירים.

ולהבדיל אלף אלפי הבדלות בין טוב ורע ובין אור וחושך, גם אנחנו צריכים לזכור זאת.

על כל ילד שהולך לקייטנת טרור ולומד להביא חושך לעולם, אנו צריכים להביא עוד ילד לקייטנה שמלאה בערכי היהדות הטובים והנצחיים; על כל נער שלומד בבית ספר כיצד לזרוע מוות, אנו צריכים להביא עוד נער שיתחבר ליהדות וילמד כיצד להביא חיים; כשהם מוסיפים ברוע, אנחנו חייבים להוסיף בטוב.

הטוב, בסופו של דבר, ינצח. תמיד זה קרה וזה גם ימשיך לקרות. אבל המעשים שלנו יכולים לזרז את הניצחון, וחשוב לזכור תמיד שהמפתח נמצא בידיים של ילדי עם ישראל והחינוך שאנו מעניקים להם.

קריאה מהנה והמשך שבוע טוב,

הרב מנדי קמינקר