ב"ה
ידידים יקרים,
איך כל-כך מהר העברנו הילוך? מהילוך האחדות והתמיכה ההדדית, העזרה לזולת והדאגה המשותפת לתושבי הדרום ולחיילינו היקרים, נכנסנו להילוך הבחירות: השמצות, האשמות הדדיות והרבה פוליטיקה.
איך, באמת?
בעת מלחמה, חלילה, כמו ברגעים מיוחדים וקדושים – לדוגמה יום כיפור – אנו מתעלים על עצמנו. אנו שוכחים את ההתנהגות היומיומית, משילים את אישיותינו ולזמן קצר הופכים להיות אנשים ויהודים טובים יותר. אבל כאשר הרגע נגמר, ה'אני' הישן שלנו מנפץ לרסיסים את כל רגשות ההתעלות.
האתגר האמיתי הוא לא להתעלות או לברוח מעצמנו, אלא דווקא לזכך את ה'אני' שלנו. דווקא בעת שלום או בסתם יום של חול לחשוב מה אנו צריכים לעשות כדי לשפר את אישיותינו.
עכשיו, כשאזעקת ה'צבע אדום' כמעט ולא נשמעת, זה הזמן לחשוב על השכנה המבוגרת בבניין ממול. לא בגלל שאין לה איך להגיע למקלט, אלא בגלל שהיא בודדה. בקרו אותה, שוחחו עמה והנעימו את זמנה. למרות שאתם אולי לא חולקים מקלט משותף, שאלו בשלום אנשים שאינכם מכירים.
וגם אחרי שחג החנוכה יחלוף-יעבור, חישבו על עוד מצווה שתוכלו לקיים עם המשפחה. אולי הדלקת נרות מדי ערב שבת, אם אינכם עושים זאת; אולי הנחת תפילין מדי יום.
שיהיה לכולכם המשך שבוע נפלא.
הרב מנדי קמינקר