רק דיו שחור הנו כשר. דיו בכל צבע אחר פסול לכתיבת ספר תורה. הדיו מוכרח להיות יציב ובלתי מחיק.

בימי קדם, רווח השימוש בדיו שיוצר מאדים מעובים של שמן, זפת או שעווה, לאחר הרתחתם. בתקופות מאוחרות יותר הוכן הדיו בעיקר מתערובת מיובשת של שרף עצים ודבש, שנמהלה לפני השימוש במי עפצים.

בימינו, רוב הסופרים מכינים דיו ממי עפצים, גומי גולמי ותרכובת כימית המכונה קנקנתום.

רכיבים אלו מבושלים יחדיו עד לקבלת הנוזל השחור המוכר לנו. רבים מוסיפים חומרים שונים המשפרים את צבע הדיו ואת עמידותו.