לעתים תכופות כל כך, החברה שלנו מפחיתה בערכו של שיתוף פעולה, בהנחה שזוהי ממלכתם של חסרי הכשרונות ומהווה סימן לחולשה. אם אנו משלבים סיוע של אחרים, משמע שאנו מסכימים לרעיונותיהם העלובים. לימדו אותנו כי מותר לבקש עזרה רק כשאנו נואשים, אחרת עלינו לעשות הכל בעצמנו. אפילו כאשר אנשים יוצרים שותפויות, לרוב אין זה משום שהם מעריכים שיתוף פעולה לכשעצמו, אלא משום שהם מקווים לקחת מזה משהו לעצמם, משהו שהם לא היו יכולים לעשות אילו היו מנסים לעשות הכל לבד לגמרי. ככה נולדה חברת HP וחברות נוספות.

למרבה הצער, זוגות וידידים רבים מנהלים את חייהם לפי מודל עסקי זה, בראותם את בן/ בת הזוג או את הידיד כשותף "מועיל" שאותו הם מעריכים בזכות מה שהוא או היא "מביא/ה הביתה". מלוא הטרגדיה נחשפת כאשר הבעל, האישה או הידיד חדלים מלעשות את העבודה, ואז הם ננטשים לטובת מודל יעיל יותר.

התורה רואה בשיתוף פעולה סימן לקבלת אלוקים לתוך חיינו. לעבוד יחד עם אחרים זהו דבר טוב במהותו. ה' בראנו כדי להיות שותפיו בהגשמת תוכנית-העל שלו. ה' אינו חלש או חסר כשרונות, אך הוא מציע לנו את מתנת שיתוף הפעולה, את ההזדמנות לחוות את היכולת הייחודית לאדם, לשים עצמו הצידה למען משהו גדול ממנו, בלי לחשוש שבעשותו כך הוא יחשוף אותו לניצול כלשהו.

כשאנו שוכחים את ה', אנו מסתכלים על העולם כעל מספר סופי, כעל עוגה בעלת מספר מוגדר של נתחים. כל חתיכה שאתה מקבל יוצאת מן הארנק שלי. לאמץ מודל כזה, פירושו שאני אעבוד אתך רק אם הדבר יגרום לי להתעשר, או, כנוסח השאלה האולטימטיבית, "מה יצא לי מזה?" לעומת זאת, כשאני רואה את עצמי כשותף לאלוקים, אני רואה את השפע האינסופי שלו, ומודל השפע פירושו שאינני מפסיד כלום עקב שיתוף פעולה. רווחו של האחר אינו ההפסד שלי.

מצוות הקהל היא התגלמות הרעיון הזה. אנשים בגילאים שונים, בעלי יכולות ושאיפות שונות, מתכנסים לצורך תכלית משותפת, לעשות כבוד למלך המלכים. אני עשוי להיעלב מכך שעליי לעמוד כתף אל כתף ליד מישהו אחר. מדוע שלא אשרת את ה' בעצמי, אתפלל לבדי ואמשיך הלאה? מדוע עליי להתקהל – להתאסף – יחד עם אנשים אחרים?

מצוות הקהל ממחישה את היופי שבהוויה המשותפת, שבלהיות ביחד, שבהתכנסות לכבוד משהו גבוה יותר ממני. מצוות "הקהל" פירושה "זה בסדר לתת אמון. אתה לא תיפגע". מצוות "הקהל" מביאה את כולם יחדיו, את המלומד ואת העולל גם יחד. הם הניחו בצד את סדר היום האישי שלהם ובאו יחד כדי לתת כבוד לה', והדבר מעשיר אותם. המעשה של התקהלות כל האנשים יחדיו, יהיו הישגיהם אשר יהיו, הוא היופי הפלאי של מצוות "הקהל".

בדיוק כפי שאלוקים נכנס אתנו לשותפות, כך אף אנו נכנסים לשותפות זה עם זה תוך חיזוק ואישוש נוכחותו של ה' בחיינו. אנו ביחד במשימה הזו, אנו יכולים לסמוך זה על זה ואחרים יכולים לסמוך עלינו.

זה בסדר גמור. למעשה, זה מעשה אלוקי!