שאלה:

התלמוד (במסכת שבועות, לט) מספר כי "העולם כולו נזדעזע בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא בסיני לא תשא את שם ה' אלוקיך לשוא". מה גרם לעולם להזדעזע כל-כך מציווי זה?

תשובה:

מסופר על כמה אחים שהיגרו לארצות הברית ופתחו עסק משותף. לאחר כמה שנים, הם הצליחו לסדר אישור כניסה להוריהם שהצטרפו אליהם בארץ החדשה. האב היה שומר תורה ומצוות, עטור בזקן ולבוש בלבוש חסידי מסורתי, אך תקופה קצרה לאחר שהגיע לאמריקה הוא גילח את זקנו, הסיר את הלבוש החסידי והחליף אותו בחליפה מודרנית. הבנים היו מבולבלים מהנהגת אביהם וביקשו מהרב המקומי לשוחח עמו.

לשאלת הרב הסביר האבא: "בניי מנהלים חנות גדולה למימכר בשר, והם ביקשו ממני לשבת בחנות ולמכור ללקוחות. כאשר הלקוחות באים ורואים אותי – עטור בזקן ולבוש בבגדים חסידיים – הם מניחים כי הבשר כשר ורוכשים ממנו. אולם אני יודע שהבשר טרף, ולפיכך החלטתי להחליף את בגדיי כדי שלא להכשיל את הקונים".

למרבה הצער, במשך ההיסטוריה עמים שונים דיכאו את היהודים בטענה שהם עושים זאת "בשם האמונה והאלוקים". הם טענו כי היהודים אשמים בבעיות החברה וכי יש לרדוף אותם. לצערנו, גם בקרב העם היהודי עצמו ישנם כאלו המשתמשים בשמו של האלוקים כדי לרדוף אחרי אנשים אחרים.

לפיכך אמר האלוקים "לא תשא את שם ה' אלוקיך לשווא", וניתן לפרש זאת במובן של "אל תנצל את שמי לשווא". האמונה באלוקים והיהדות לא יכולות להצדיק מעשי עוולה. לא ניתן לכסות מידות רעות במעטה של צדקנות.

המסר האלוקי הזה חדר את הלבבות וזיזעזע את העולם כולו.