יום י"ד באייר הוא "פסח שני". בזמן בית-המקדש הייתה זו הזדמנות נוספת להקריב קורבן פסח עבור אלו שלא יכלו לעשות זאת בפסח הראשון. בימינו, מציינים את היום באי-אמירת תחנון ונוהגים לאכול בו מצות.

שימו לב: ישנם כאלו המכנים בטעות את החג השני של הפסח בשם 'פסח שני'. למעשה, חג זה, שנחוג ימים ספורים לאחר ליל הסדר, נקרא בשם 'שביעי של פסח'. חג פסח שני הוא חג אותו מציינים שלושים יום לאחר חג הפסח הראשון.

מדוע חוגגים את פסח שני?

בשנת 2449 לבריאת העולם, ציינו בני-ישראל את יום השנה הראשון ליציאתם ממצרים בי"ד בניסן והקריבו את קורבן הפסח. על-פי הציווי האלוקי, רק אנשים הטהורים מטומאת מת יכלו להביא את הקורבן. קבוצת אנשים קטנה שהייתה טמאת-מת באו למשה ותלונה בפיהם: "אנחנו טמאים לנפש אדם. למה נגרע לבלתי הקריב את קורבן ה' במועדו בתוך בני-ישראל"?

לאחר ששאל את פי האלוקים, מסר להם משה רבינו את התשובה לתלונתם: שלושים יום לאחר חג הפסח יצויין חג הפסח השני. בי"ד באייר, אלו שהיו טמאים או בדרך רחוקה בפסח הראשון, יוכלו להקריב את קורבן הפסח כהלכתו.

מאז ואילך, שלושים יום לאחר חג הפסח היה עם ישראל חוגג את ה'פסח השני'. פסח זה שימש כהזדמנות שניה עבור אלו שלא חגגו את הפסח הראשון והם היו מביאים במהלכו את קורבן הפסח.

מה עושים בפסח שני?

בימינו, כשבית המקדש לא עומד על מכונו בירושלים, לא מביאים את קורבן הפסח. עם זאת, גם כיום מציינים את חג פסח שני כיום מיוחד.

הנה המנהגים המיוחדים ליום אלו:

אי-אמירת תחנון: יום י"ד באייר נחשב כיום שמחה ואין אומרים במהלך התפילות את קטעי ה"תחנון".

אכילת מצה: רבים נוהגים לאכול מצה ביום זה. אך שלא כמו בפסח הראשון, מותר לאכול חמץ במשך כל היום.

המסר של פסח שני

הרבי מליובאוויטש זצ"ל מצטט בספרו היום יום את הפתגם הבא:

"ענינו של פסח שני הוא שאין דבר אבוד, תמיד ניתן לתקן. אפילו מי שהיה טמא, מי שהיה בדרך רחוקה, ואפילו אם הדבר נעשה "לכם", כלומר ברצונו – למרות זאת ניתן לתקן".

במילים אחרות, פסח שני נותן לכולנו את התקווה והאמונה שתמיד בורא העולם ייתן לנו הזדמנות שניה לתקן את מה שהחסרנו.

לחצו כאן לקריאת המאמר "אם החלב נשפך, מדוע שלא נבכה"

לחצו כאן לצפיה בחלק מהתוועדות של הרבי: "מה פסח שני מלמד אתנו"