בפרשת השבוע ניתן למצוא את הכלל המפורסם ביותר בחיים: ואהבת לרעך כמוך (ויקרא יט, יח). הציווי לא רק מפורסם אלא גם נשמע כמו הנחייה לא מציאותית. האם ניתן אי פעם לקוות להגיע לרמת קדושה כל כך גבוהה שנאהב כל אדם אחר במידה שבה אנו אוהבים את עצמנו? האם התורה כאן אינה נאיבית ובלתי מציאותית לחלוטין?

אכן, הפרשנים הקלאסיים מתווכחים על הנושא הזה. יש מהם המציעים שמצווה זו מורה עלינו להתנהג כאילו אנו אוהבים את הזולת. אם נתנהג כך, אומרים הם, הרגשות אף הם יגיעו עם הזמן.

ספר החסידות הקלאסי – התניא – מלמדנו בפרק לב שאם נהיה מסוגלים להניח בצד שיקולים פיזיים ולהתמקד ברוחניים, בהחלט ניתן יהיה להגיע לאהבה אמיתית לאדם אחר. למעשה, הגחמות הקטנוניות שלנו – מה שאנו אוהבים ומה שאיננו אוהבים – מבוססות כולן על העדפות פיזיות. הופעתם החיצונית של אחרים, דרך דיבורם, לבושם, התנהגותם וכו' – או שהם מוצאים חן בעינינו או שלא. אבל כל אלה אינם אלא עניינים פיזיים. אילו רק יכולנו לזכור שאלה עניינים שטחיים, חיצוניים ובעלי חשיבות מועטה בלבד, לא היינו לוקחים אותם ברצינות רבה כל כך.

ההיבט הרוחני של הדברים הוא החשוב מכל. האדם האמיתי אינו הגוף אלא הנשמה. תמציתו של כל אדם אינה צורת האף שלו אלא נשמתו. אז מה אם הוא מכוער ואם אמו מלבישה אותו בצורה מגוחכת? הרי נשמתו טהורה היא ללא רבב. מי יודע אם נשמתו של האחר אינה גדולה יותר, קדושה יותר וטהורה יותר מזו ששלי? איש אינו יכול לומר שנשמתו שלו טובה יותר מזו של האדם האחר.

בכך שנתמקד בזהות הפנימית של אדם מסוים, נוכל להימנע מלתת לפגמיהם החיצוניים להרגיזנו. אנו עשויים אמנם לחשוב כי פלוני הוא מוזר, אך האם היינו מעלים בדעתנו להאשים אותו בכך שיש לו נשמה מוזרה? אם כן, אם נוכל להתעלות אל מעל לרמה השטחית ולהתמקד ברוח ולא בגוף, במהות ולא בצד החיצוני של הדברים, אזי יש לנו סיכוי לקיים מצווה בסיסית זו במובן המילולי שלה.

כמה קל ליפול למלכודת של הדבקת תוויות על אנשים, הכנסתם לקטגוריות מסוימות ופסילתם בשל כך! הוא? משוגע לחלוטין. היא? מוזרה מדאי. המשפחה הזו? הם הרי מוזנחים כל-כך!

לפני שנים רבות ניסיתי לעזור לאדם אחד לארגן גט לאשתו שכבר מזמן לא חי עמה ושלמעשה היה כבר גרוש ממנה גירושין אזרחיים. הבעיה הייתה שהיא סירבה לשתף פעולה. (לרוב, הבעיה הפוכה). לכן ארגנתי ידיד שלי – עו"ד במקצועו - שיעזור במקרה הזה. למחרת היום הוא טלפן אליי לבשר לי שהכל הוסדר על הצד היותר טוב. בקושי האמנתי למשמע אוזניי. "איך עשית את זה?" שאלתי בתדהמה. הוא השיב לי בצורה כל כך ישירה שנשארתי פעור פה לחלוטין. "צלצלתי אליה ואמרתי לה, 'אני מאמין שאת לא מרשעת'. מיד קיבלתי תגובה אוהדת והעסקה נחתמה".

אף אדם אינו רשע באמת. אילו יכולנו ללמוד לתת לאנשים ליהנות מן הספק, יכולנו להיות מופתעים כמה ידידותיים ומשתפי פעולה הם יכולים להיות. אנשים ששמם יצא לשמצה הם לעתים רחוקות איומים רק עד שמכירים אותם מקרוב. מפלצות אנושיות הן נדירות מאוד. צריך רק להצית את ניצוץ האנושיות והנשמה האלוקית תעלה לפני השטח.

אז בואו ננסה להיות יותר נדיבים, קצת יותר סבלניים וסלחניים. אנו בהחלט עשויים להיות מופתעים לגלות כמה חביבים וראויים לאהבה יכולים אנשים מסוימים להיות.