בפרשת השבוע אנו קוראים על הכהן שהיה בודק אנשים כדי להחליט אם הם נגועים בצרעת (מחלה מימי התנ"ך – בניגוד ל'צרעת' המודרנית). הייתה זו בדיקה שהיו לה השלכות רוחניות. האדם עשוי להיות מוכרז כ"טהור" או חלילה, כ"טמא", תלוי בתוצאות בדיקתו של הכהן.

לא יכולתי להימנע מלחשוב על הבדיקה הרפואית השנתית שחיוני לעבור. כל שנה אנו עוברים את הבדיקה השגרתית – גובה, משקל, לחץ דם, כולסטרול ומבחני עמידה בלחץ על ההליכון ובמעלה ובמורד גרם המדרגות הקטן.

אבל האם אי-פעם חשבתם ללכת לבדיקה רוחנית?

מהו ה"גובה" שלנו? האם אנו צועדים זקופים ובראש מורם? האם אנו יהודים זקופים וגאים או שמא אנו שחוחים בהתנצלות על עצם קיומנו וכפופים תחת משא תסביך הנחיתות שלנו?

ומה בדבר ה"משקל" שלנו? האם אנו ניזונים מדיאטה מאוזנת הכוללת את התורה שמזינה את נפשותינו, או שמא אנו סובלים מתת-תזונה רוחני?

ומה מצבו של הלב? לב יהודי לא שואב דם בלבד, אלא גם חום ואהבה. לב יהודי בריא הוא המרכז הרגשי של האדם. הוא חש ומרגיש בכאבו של אדם אחר. לבבות בריאים מקבלים השראה מן האירועים שמצביעים על ידו של אלוקים הפועלת בעולם. אם איננו מרגישים כפי שהיינו צריכים להרגיש, אזי יתכן שאנו סובלים מעורקים חסומים...

כאשר הרופא שלי מדד את לחץ הדם שלי קלטתי מייד את ההקשר הברור – תפילין. נזכרתי בסיפורו של האיכר הפשוט שהלך לבדיקה הרפואית הראשונה שלו. כאשר הרופא מדד את לחץ הדם שלו, הוא שאל את הרופא מה הוא עושה. הרופא הסביר לו בסבלנות שהוא בודק את קצב פעימות הלב. "אבל מדוע אתה אוחז בזרועי אם אתה רוצה לבדוק מה נעשה עם הלב שלי?" שאל האיכר. "כאשר אני בודק את ידך", השיב לו הרופא, "אני יודע מה קורה בלב שלך". היד שנותנת צדקה, למשל, מסמלת שהיא קשורה ללב יהודי בריא.

לאחר מכן בא מבחן הסיבולת – לעלות ולרדת במדרגות, לעלות ולרדת שוב, ושוב ושוב ושוב.... איך אנו מתמודדים עם המעלות והמורדות של החיים? האם אנו יהירים ושחצנים כאשר אנו בפסגה, ומדוכדכים ומדוכאים כשאנו בתחתית הבור? כיצד אנו מתמודדים עם מצבי לחץ? האם אנו נותנים אמון באלוקים שלכל דבר יש תכלית חיובית? או שאנו נעשים כועסים ומרירים בעקבות תפניות הגורל האכזריות שהחיים מביאים לנו?

השלב האחרון בבדיקה היה הליכון הכושר. אני מאוד לא אוהב הליכוני כושר. אחרי שתי דקות אמרתי לאחות שהספיק לי. "הרופא אמר שאתה חייב לעשות ארבע דקות", היא הודיעה לי בנימה קשוחה. "ארבע דקות?" קראתי. "אני מרגיש כאילו כבר רצתי ארבע שעות!"

החיים יכולים להיות הליכון כושר מתיש. לפעמים אנו מוצאים את עצמנו רצים ורצים ומגיעים מהר מאוד לשום-מקום. מירוץ עכברים אכזרי שבו אתה נשאר עכבר גם אם ניצחת. כל זה מותיר אותנו תוהים לגבי מהותו של כל העניין ומדוע אנו עובדים כה קשה בלי לקבל תמורה משמעותית כלשהי.

כך שהשנה, בנוסף על הבדיקה הרפואית השנתית, מדוע שלא תעשה בדיקה רוחנית? מצא לך כהן, מורה/מרפא רוחני יהודי, שמסוגל לבדוק את נפשך ולמצוא בה הן את תכונותיה הבריאות והן את הנקודות שבהן עליך לצמוח, ושייתן לך תוכנית לשיפור הכושר הרוחני התפורה למידותיך ולנשמתך.

מי ייתן שכולנו נהיה בריאים בגוף וברוח.