מוסקבה. כ"ו טבת תשי"ג. 13 בינואר 1953. סוכנות הידיעות הרשמית של ממשלת ברית-המועצות פרסמה את ההודעה הבאה:
"לפני זמן מה גילו מוסדות המדינה קבוצה טרוריסטית של רופאים, ששמה לה למטרה לקצר את חייהם של מנהיגים סובייטים שונים באמצעות ריפוי מזיק . . רוב הרופאים המרצחים היו קשורים בארגון היהודי-הבינלאומי-הבורגני-הלאומי "ג'וינט", ומקצתם בשירות המודיעין הבריטי . . הם קיצרו את חייהם של א. ז'דנוב וא.ס. קורצ'וב וכן ביקשו להתנקש בחייהם של מפקדי צבא שונים . . החקירה תסתיים בעתיד הקרוב". ההודעה הוסיפה ופירטה שמות של תשעה עצורים, כולם מגדולי הרופאים ברוסיה בימים ההם, ששה מהם יהודים.
כך החלה להתגלגל הפרשה המזוויעה של עלילת-דם, שלימים תתפרסם כ"משפט הרופאים". ההודעה פורסמה בהבלטה בכל העיתונים ושודרה ברדיו, והפרסומים היו מלווים ב'פרשנות' שהייתה למעשה הסתה ארסית מרוכזת נגד היהודים בברית-המועצות ונגד היהדות העולמית, במיוחד בארץ ישראל שם קמה לפני שנים אחדות מדינה חדשה. הפרשנים וכותבי המאמרים קראו לציבור להיזהר מפני "אויבי העם" וביקשו מכל האזרחים להגביר את הערנות מפני "מחבלים בדמות רופאים".
אם וכאשר יורשעו הרופאים העצורים - ובכך, כמובן, לא היה ספק... - יעמדו יהודי רוסיה בפני סכנה מוחשיתבמוסדות ציבוריים מכל הסוגים - בבתי הספר, במוסדות להשכלה גבוהה, במפעלים ובמחנות הצבא, ובראש ובראשונה בכל המוסדות הרפואיים - התקיימו 'אסיפות הסברה'. הדוברים, אנשי המפלגה והמשטרה החשאית, גינו את 'הרופאים המרצחים' בצורה החמורה ביותר וקראו לציבור לשמור על עצמו מפני מחבלים נוספים שמתחזים לרופאים.
היה זה אחד השיאים במלחמת הטירוף שניהל סטאלין נגד היהודים. אלו שהכירו את מהלכי הממשלה בראשות סטאלין שניהל שלטון-יחיד בעריצות שלא הייתה דוגמתה - בודאי שיערו שמדובר בעלילה חסרת שחר ובעוד 'תרגיל' פוליטי של סטאלין. גם רופאים בכירים רבים שהכירו את הרופאים היהודיים העצורים היכרות אישית, ידעו בוודאות כי מדובר בעלילת-כזבים. הם ידעו היטב שכל העצורים חפים מפשע ואין כאן אלא עלילה שפלה. אולם, אלו, היודעים, היו רק מתי מעט. רוב העם הושפע מהתעמולה המאסיבית והאמין לגרסה הרשמית. בד בבד, המוני יהודים איבדו את משרתם. הפיטורים הגדולים בלטו במיוחד במכוני המדע, באוניברסיטאות, וכמובן במרכזים רפואיים.
מיום ליום גברה ההסתה ועל יהודי רוסיה נפל פחד גדול. הם ציפו ל"משפט הראווה" בחרדה גוברת והולכת. היה חשש כבד כי אם וכאשר יורשעו הרופאים העצורים - ובכך, כמובן, לא היה ספק... - יעמדו יהודי רוסיה בפני סכנה מוחשית של פוגרום, ממש כמו בימי הצאר, כאשר פוגרומים היו תופעה שבשגרה. חוקרי הימים ההם משערים שזו הייתה בעצם התכנית המקורית של סטאלין: הרופאים יורשעו, התמרמרות המון-העם תגיע לשיאה, וברגע האחרון תחלץ הממשלה, כביכול, להגנת היהודים, והגנה זו תתבצע על-ידי הגליה המונית של היהודים לסיביר ולקזחסטן. לימים התברר לחוקרים שכבר הוכנו אמצעי תחבורה לשם כך וכי בעצם לצעד כזה היה תקדים כעשר שנים קודם לכן, כאשר בשלבים האחרונים של מלחמת העולם השנייה, ב-1944-1943, גורשו מאדמותיהם הטטארים ומיעוטים אחרים.
כך באשר לחשש מפני העתיד. אבל הצרות התחילו כבר בהווה. יהודים סבלו ברחבי ברית-המועצות מעלבונות וגידופים, מביזיונות וחרפות. הם הושפלו ונרדפו בכל מקום. ברחוב, במקום העבודה וגם בקרב השכנים. השנאה הגיעה למימדים כאלו שיהודים נמנעו מלצאת לרחוב.
לאחד החסידים לא היה שיח ושיג בעניני העולם; אך חזקה עליו מצוות הרבי. טבל במקוה, חגר את אבנטו והלך לקיים בקדושה ובטהרה את ציווי הרביפורים תשי"ג. חסידי חב"ד התקבצו ל"פארברענגען" – התכנסות חסידים שבת אחים גם יחד, בה ישא הרבי מליובאוויטש דברים.
כבכל הזדמנות מעין זו, פתח הרבי באמירת "מאמר חסידות", ולאחריה נשא דברים מענייני היום. ההתוועדות נמשכה והלכה, תוך כדי שירת ניגונים חסידיים ואמירת "לחיים". אך לפנות בוקר, נעשו לפתע פניו של הרבי להבים. כולם הרגישו על פניו הקדושות שהוא עומד לומר "מאמר" נוסף. מעולם לא היה כדבר הזה – שני מאמרים בהתוועדות אחת.
ובעוד פניו של הרבי מתלהבים והולכים, פתח ואמר:
"הדבר היה בזמן המהפכה ברוסיה, לאחר מפלתו של הקיסר. בחירות נערכו במדינה, ורבי שלום דובער (הרבי הרש"ב) הורה לחסידיו להשתתף בהם.
לאחד החסידים לא היה שיח ושיג בעניני העולם; אך חזקה עליו מצוות הרבי. טבל במקוה, חגר את אבנטו והלך לקיים בקדושה ובטהרה את ציווי הרבי.
כשהגיע למקום הבחירות, ראה קבוצת אנשים העומדת ומכריזה "הוררא! הוררא! הוררא!" נעמד אף הוא לצידם והכריז: "הוא רע! הוא רע! הוא רע"!
הרבי סיים את דבריו, והחסידים שהיו מופתעים ונרגשים במידה שווה הבינו שיש דברים בגו. בהתעוררות גדולה קמו וקראו יחדיו: "הוא רע! הוא רע! הוא רע"!
ומיד לאחר-מכן, פתח הרבי ואמר מאמר חסידות נוסף.
יומיים לאחר-מכן הודיע הרדיו הממלכתי של מוסקבה הודעה דרמטית: לפני יומיים (התאריך היהודי: חג הפורים), חלה סטאלין ואיבד את הכרתו. למחרת בבוקר נמסרה האמת: סטאלין מת.
יהודי רוסיה נשמו לרווחה. הם לא יכלו לתאר לעצמם סיום פלאי ומוצלח יותר לעלילת הרופאים. בעקבות מותו של הרודן תמה תקופה נוראה בחיי יהדות רוסיה.
וחסידי חב"ד ידעו היטב: הכל החל בהתוועדות פורים אצל הרבי.
צפו: מאמר חסידות שניצח את סטאלין
הרב יואל כהן ע"ה, ה'חוזר' הראשי של הרבי, מספר על ההתרחשות הפלאית בסעודת פורים של הרבי ביום שבו התמוטט הרודן הצורר סטאלין ימ"ש:
כתוב תגובה