לפני למעלה מאלפיים שנה, בשנת 3392 (ג' שצב) לבריאת העולם, עלה המלך אחשורוש לכס המלוכה הפרסי. למרות שאחשורוש לא היה ממשפחת המלוכה, הוא היה למלך בזכות עושרו הרב ובכוח הזרוע. בסידרת קרבות מוצלחים הוא הרחיב את שלטונו, ובסופו של דבר הוא שלט על ממלכה כבירה - 127 מדינות ופרובינציות, מהודו ועד כוש.

רושם עמוק על אנשי פרס עשתה העובדה שאחשורוש נשא לאישה את ושתי. ושתי זו היתה בתו של בלשאצר מלך בבל, ונכדתו של השליט המפורסם נבוכדנצאר. נראה כי שושלת נבוכדנצאר עומדת לשלוט לנצח, חשבו האנשים לעצמם.

אחשורוש המלך שלט בעמו ביד ברזל, ומעולם לא היסס לענות את אלו שפקפק בנאמנותם אליו.

שנים רבות קודם לכן, הנפיק כורש מלך פרס צו מלכותי מיוחד שהרשה ליהודים להקים מחדש את בית המקדש בירושלים. אויבי העם היהודי, השומרונים והעמונים, ניסו לבטל רשות זו ללא הצלחה. עם עליית אחשורוש לשלטון הם מיהרו לנצל את ההזדמנות שנוצרה: הם שיחדו את הנציבים הפרסיים ששלטו ביהודה ובמדינות השכנות, להפיץ שמועה כאילו היהודים מתכוונים למרוד במלך ולכונן שלטון עצמאי.

השומרונים חסרי המצפון לא בחלו באף אמצעי כדי להשיג את מטרתם. הם שיקרו למלך כי היהודים, מלבד בנית המקדש, משקמים את חומות ירושלים המבוצרות שנהרסו על-ידי נבוכדנצאר. הם טענו כי מכיוון שהרשות שהעניק כורש הוגבלה לבנית המקדש בלבד, מהווה הדבר עילה מספקת כדי לבטל רשות זו.

עם זאת, השומרונים חששו כי השקר עלול להיחשף ותוצאותיו ישובו אליהם כבומרנג. כך, הם תכננו את המזימה הבאה: כתב האישום שנשלח במלך נכתב במקורו בשפה השומרונית. הם שיחדו את המתורגמנים המושחתים להוסיף את המילים "חומות מבוצרות" לפיסקה שעסקה בבית המקדש. במקרה והמלך יבחין בשינוי, הוא יתלה זאת בטעות בתרגום.

שני המתרגמים שהגישו את המסמך למלך היו רחום ושמשי*, שניהם שונאים מושבעים של העם היהודי. ואכן המזימה הצליחה, והמלך ציווה על היהודים להפסיק את בניית בית המקדש בירושלים.

* שמשי היה אחד מבני מבני המן.