בכל המחקרים על הישגים אקדמיים, ילדים יהודיים ובתי ספר יהודיים נמצאים בראש רשימת ההצלחה. איך הם עושים זאת? מהו סוד הצלחתם? מיתוס פופולרי מדבר על "הג'ניוס היהודי". יהודים רבים משוכנעים בקיומה של אינטליגנציה גבוהה מולדת בתוכם. לדעתי, דווקא הפופולריות של רעיון אבסורדי זה מפריכה באופן גורף את התיאוריה הזו.

בעוד שקיימות סיבות רבות לכך, באופן אישי אני מאמין שההצלחה נובעת מן הביטחון שהורים יהודיים נוטעים בילדיהם. ביטחון זה יגרום להם להצליח בלימודים, ומאוחר יותר במקצוע שיבחרו. ילדים יהודיים אינם בהכרח יותר מבריקים יותר מילדים אחרים – אך הם חושבים שהם כאלה. הם חיים את הסטריאוטיפ הזה. ילדים שחושבים שהם טפשים נכשלים גם אם יש להם IQ גבוה. ילדים שמאמינים שהם יכולים להצליח, בדרך כלל הם אכן יצליחו.

כשהייתי ילד אמר לי מישהו "אתה מאד חכם", והחלטתי להוכיח שהוא צודק. כשמישהו אחר אמר לי שאינני מוכשר, רציתי להוכיח שגם הוא צודק. מחקרים חינוכיים הוכיחו, שהדרך בה אנו מביטים על עצמנו משחקת תפקיד עצום בהצלחתו האקדמית הסופית של הילד או באי-הצלחתו. מורים שחושבים שיש להם תלמידים חכמים מעודדים אותם ודורשים מהם להצליח, בעוד שמורים שחושבים שיש להם תלמידים ברמה נמוכה, תלמידיהם יכשלו במשימות שיוטלו עליהם.

פעם הייתה מורה צעירה, שכאשר הגיעה לבית-הספר לתת את שיעורה הראשון באותה שנה, קיבלה לידיה את רשימת התלמידים שלה. המורה הייתה המומה מן המספרים שהופיעו ליד שמות תלמידיה: 80 ו- 90, והבינה שיש לה השנה זכות ללמד כיתה של תלמידים מחוננים עם ציונים מעל ומעבר. היא ראתה מחמאה גדולה בכך שנתנו לה כיתת תלמידים מבריקים, והחליטה למצות את הפוטנציאל שלהם: היא עודדה אותם שוב ושוב. אכן באותה שנה כיתה זו הייתה המוצלחת ביותר, כשהיא עוברת את כל הציפיות – משום שלמעשה, כיתה זו היתה כיתה נכשלת וחלשה. המספרים ליד שמו של כל תלמיד לא היו אלא מספרי הארוניות שלהם בביה"ס!

אם אתה חושב שאתה יכול – אתה צודק. אם אתה חושב שאתה לא תצליח – אתה גם צודק. העובדה הבסיסית היא שלעולם לא תגיע רחוק יותר מאשר אמונתך בעצמך; אם יש לך הערכה עצמית נמוכה, אמונה זו תבטיח כישלון. שנה זאת לאמונה בעצמך, ויש לך סיכוי מצוין להצלחה.

ילדים לוקחים את המבוגרים בחייהם ברצינות גדולה. אם ילדינו יהיו משוכנעים שאנו מאמינים בהם, הם יאמינו בכך ויפעלו בהתאם. לצערנו, גם ההיפך נכון.

הדבר המבורך ביותר שתוכל לומר לילדיך הוא "אני יודע שאתה יכול לעשות זאת". וכאשר הוא אכן ימלא את ציפיותיך אמור לו "אתה רואה, עשית זאת".

ילדים יהודיים מצליחים משום שהמסורת שלנו תמיד האמינה בפוטנציאל האנושי ובעושר של הנוער. אלו הן אמונותינו על ילדינו – ילדינו פשוט הופכים אותן למציאות.