למרות שזו לא מצווה ואין חובה לנהוג כך, זהו בהחלט מנהג יהודי שורשי ועתיק, לפתוח כל מכתב או מסמך בראשי התיבות ב"ה או בס"ד.
מה זה אומר?
קודם כל, מה זה בכלל אומר? מה פירוש ראשי התיבות האלה?
ובכן, ב"ה זהו קיצור בראשי מילים של צמד המילים "ברוך השם" או "בעזרת השם". בס"ד אלו ראשי תיבות של הביטוי בארמית "בסייעתא דשמיא", שפירושו בעברית הוא "בעזרת השמים".
"השם" הוא כמובן הקדוש ברוך הוא, וגם "השמים" הוא ביטוי למי שיושב בשמים, לאלוקים.
הכול בעזרת השם
הרעיון מאחורי המנהג הזה הוא שגם כשאנחנו מטפלים בעיסוקים השגרתיים והיומיומיים שלנו, אלוקים תמיד נמצא במחשבה שלנו, במילים שלנו וגם בעט (או במקלדת) שלנו.
כך, גם במכתב לבנק או בתכתובת דוא"ל פנימית בעבודה, אנחנו זוכרים ומזכירים תמיד את שמו של הקדוש ברוך הוא ואת העובדה הפשוטה שהכול מלמעלה ואי אפשר לעשות שום דבר ללא העזרה שלו משמים.
למעשה, הרעיון הזה נמצא כבר בכתובים. דוד המלך אומר בתהלים1: "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט".
יותר מכך, הנוהג הרווח הזה אצל יהודים מבטא רעיון עמוק מאד: אנחנו קשורים לאלוקים לא רק בתפילה ובלימוד התורה, אלא מכניסים אותו גם למטלות הפשוטות של החיים. כמו שנאמר בספר משלי2: "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹרְחֹתֶיךָ".
אם זה לא מספיק, הנה סיבה נוספת: כשאנחנו פותחים את המסמך בהזכרת שם השם, לא רק אנחנו מודעים יותר לאלוקים בחיים, אלא גם הסביבה שלנו. מי שבא אתנו במגע, שומע מאתנו "ברוך השם" ורואה את התזכורת הקטנה בפתיח של המסמכים שאנחנו חתומים עליהם – גם הוא נזכר ומתעורר באמונה באלוקים ובמודעות ל"עזרת השם".
כתוב תגובה