הפעם אני רוצה לספר לכם על סבא שלי, הרב יצחק רסקין.

רֶבּ יצחק רסקין, היה מחייליו של רבי יוסף יצחק מליובאוויטש במארג הרשת החב"דית המחרתית ברוסיה הסובייטית. הוא היה אחראי על בריתות המילה ועל מקווה הטהרה בלנינגרד (כיום פטרבורג).

כשהוא נדרש לתפקיד הזה, אף אחד לא הבטיח לו חיי נצח. להיפך, הוא הבין מצוין שהוא ימצא את עצמו יום אחד בבית המאסר המפלצתי 'שׁפּוֹלֶרְקִי', ממנו כמעט אף אחד לא חזר חי.

וכאשר ידידים מהמשטרה אמרו לו שהוא על הכוונת, והם נותנים לו שלושים יום להעלם מהמפה, הוא הגיב: מעולה, יש לי שלושים יום לדאוג ליורש טוב לתפקיד...

ואז, בליל שבת אחד, פרצו אנשי המשטרה החשאית לביתו של ר' יצחק וגם לבתיהם של עוד מאנשי המחתרת בלנינגרד. עשרה חסידים נעצרו באותו לילה ומעולם לא שבו הביתה.

כשאנשי המשטרה מחפשים בכל פינה בבית שלו, קיבל 'זֵיידֶע איצֶ'ה' – כמו שקוראים לו במשפחתנו – את ההזדמנות להיפרד מבני המשפחה. הבת שלו, סבתא שרה, שתחיה לאורך ימים, הייתה אז בסך הכול בת שתים-עשרה. את המילים שהיא שמעה ממנו באותם רגעים היא חוזרת לנו שוב ושוב:

"שרה'לה, את יודעת לאן לוקחים אותי? – לבית הסוהר. את יודעת מה יעשו לי? – יהרגו אותי. את יודעת למה? – כי אני דאגתי שילדים יהודיים בלנינגרד יעשו ברית מילה ושלנשים היהודיות יהיה מקווה טהרה שתוכלנה לטבול בו. את יודעת שרה'לה, מה אני מבקש ממך? – אני מבקש ממך שתמשיכי באותה הדרך בדיוק!".

השבוע (בימים שלישי ורביעי) חוגגים את חג הגאולה של רבי יוסף יצחק, מאותו 'שׁפּוֹלֶרְקִי' נורא. זה יום שמזכיר לנו מידי שנה כי המשימה שלנו כאן בעולם גדולה מכל החלקים הקטנים של החיים, שיש משהו אמיתי ששווה למות שבילו, ובטח ששווה לחיות בשבילו. על כך יכולים להעיד מאות צאצאיו של 'זֵיידֶע איצֶ'ה' שחיים על פי צוואתו, והיום הם אחראים, בשליחותו של הרבי, על בריתות מילה, על טהרה ועל חינוך יהודי בכל כך הרבה מקומות סביב הגלובוס.

שבת שלום וחג גאולה שמח!

הרב שמואל רסקין