קוראים וקוראות יקרים,
אני הולך על המדרכה. זה נשמע די פשוט והגיוני. אני בטוח שגם אתם הולכים על המדרכה (וגם על הכביש – כשאתם חוצים מעבר חציה...). אבל בואו נחשוב על זה קצת מנקודת מבט אחרת, מנקודת המבט של המדרכה.
מישהו או מישהי הולכים לי על הראש. הם דורכים עלי.
אם אתם חושבים שזה מצחיק, תחשבו על זה שוב. אנחנו, בני האדם, נוצרנו על ידי האלוקים. אבל גם בעלי החיים, הצמחים, ואפילו הדומם גם הם נוצרו על-ידי האלוקים. אז מה נותן לנו את העליונות עליהם? למה זה כל-כך הגיוני שאנחנו דורכים להם על הראש או אוכלים אותם?
כך נאמר בספר "היום יום", ספר שחיבר וליקט הרבי מליובאוויטש (בעיבוד חופשי):
כאשר הולכים ברחוב במקומות הראויים לכך, עלינו לחשוב או לדבר דברי תורה. אבל אם אנו לא עושים זאת, האבן עליה אנו דורכים אומרת לנו: גולם! מדוע אתה דורך עלי? מדוע אתה חושב שאתה יותר נעלה ממני?
בפעם הבאה שאתם יוצאים לרחוב, או עולים במעלית, או נוסעים ברכב – תחשבו על המדרכה המסכנה או על המתכת בה אתם נמצאים. היא לא יכולה לדבר, אבל היא כן מתחננת שנחשוב דברים קדושים ונרומם גם אותה. אז בואו נעשה את זה בשבילה.
קריאה מהנה והמשך שבוע נעים,
הרב מנדי קמינקר
נ.ב. בעזרת השם בימים הקרובים נשלח אליכם הודעה משמחת על רשימת תפוצה חדשה שתביא לכם רעיון יומי יפהפה שיתן לכם השראה למשך כל היום. פרטים נוספים יבואו!
הוסיפו תגובה