מגדל האתרוגים: ראיון עם הרב נחום לוריא מכפר חב"ד

כשאתם קונים אתרוג אולי אתם לא מקדישים מספיק מחשבה למאמץ הרב שמושקע בגידול האתרוג. הפעם, לקראת חג הסוכות, ביקשנו לראיין מגדל אתרוגים – ומצאנו את הרב נחום לוריא, אשר לו פרדס אתרוגים בכפר חב"ד. בידקו את האתרוג שלכם: אם רכשתם אתרוג לאחרונה, מאוד יתכן שעל הקופסה תמצאו את השם לוריא.

גידול האתרוגים כרוך בעבודה קשה ומאומצת, בעדינות והשגחה על כל אתרוג ואתרוג, ובעיקר בהרבה אמונה.

אין עוד פרי שבו נקודה אחת שחורה או פיטם שנפל הופך אותו לחסר כל ערך. אין עוד גידול שלפחות 70% ממנו פסול מדי שנה והוא לא מפיק כל ריווח. ואם בשנה רגילה צריכים הרבה אמונה, על אחת כמה וכמה בשנת השמיטה ובשנה שלאחריה.

איך הכול התחיל

לפני למעלה מחמישים שנה, הקים הרב אליהו ריבקין ז"ל פרדס אתרוגים, הוא נטע כמה עשרות עצי אתרוג בחלקת המשק המשפחתי שלו בכפר חב"ד.

"בימי מלחמת העולם השניה היה קשה מאד להשיג אתרוגים, רק יחידי סגולה זכו לאתרוג משלהם" הוא סיפר. "אז החלטתי שכשיתאפשר, אגדל אתרוגים בעצמי כדי שיהודים יוכלו לקיים את המצווה בהידור."

הרב ריבקין, שהיה חסיד של הרבי מליובאוויטש זצ"ל, ביקש להעניק לרבי מתנה מפרדס האתרוגים החדש: אתרוג בו יוכל להשתמש הרבי במהלך חג הסוכות. ואכן, מדי שנה הוא היה שולח אתרוג מהודר בו השתמש הרבי כדי לקיים את חלק ממצוות החג.

כיום, כל האתרוגים הגדלים בפרדס הם למעשה "צאצאים" של האתרוג של הרבי... כיצד זה קרה? מספר חתנו של הרב ריבקין:

"בשנת תשכ"ז (1976), חמי נסע בעצמו לשהות בחצרו של הרבי והביא עמו את האתרוג כמתנה לקראת חג הסוכות. כידוע, האתרוג העיקרי בו השתמש הרבי היה אתרוג שגדל במחוז קלבריה שבאיטליה, כפי המסורת בחסידות חב"ד שכן בקלבריה גדלים אתרוגים יפהפיים במיוחד. באותה שנה, הרבי העניק לחמי את האתרוג מקלבריה עליו הוא בירך במהלך החג והציע לו לשתול את גרעיניו בארץ.

הרב ריבקין ז"ל

"חמי אכן עשה זאת. מהגרעינים המקוריים גדלו ארבעה עצים ומהם ניטעו עצים חדשים... כך, כיום כל הפרדס הוא למעשה "נכד" של האתרוג של הרבי."

אחרי שהוא נטע את גרעיני האתרוג של הרבי, הוא חיכה שלוש שנים נוספות (בגלל איסור ה"ערלה" אסור להשתמש בפרי העץ באותן שנים) ואז הוא שוב שלח לרבי אתרוג במתנה. הרבי ציין שניכר על האתרוג שהוא "לא מורכב", כלומר שלא הרכיבו עליו זנים אחרים של פירות והוא כשר למהדרין.

החתן מצטרף למשימה

בתו של הרב ריבקין נישאה לנחום לוריא, ואף הוא הצטרף לעבודה בפרדס. כשחמיו נפטר לבית עולמו, קיבל הרב נחום את המשימה להמשיך ולגדל פירות מהודרים בהם ישתמשו עם ישראל לברכה בחג הסוכות.

את רזי המקצוע הוא למד מעבודה לצד חמיו, וגם מהתייעצות עם מומחים שבאים לבקר בפרדס. פרי האתרוג הוא עדין במיוחד וצריך לשמור אותו מאוד. "האם אתם מכירים עוד עץ פרי שנפסל רק בגלל נקודה קטנה?" הוא שואל. "האם ראיתם עוד פרי שבוחנים אותו בזכוכית מגדלת מול השמש?"

אכן, על האתרוג נאמר שהוא צריך להיות "פרי עץ הדר" ולכן יש קריטריונים הלכתיים מחמירים שיוודאו שהוא אכן עומד בהגדרה התנכי"ת. המהדרים במיוחד מחפשים אחרי אתרוג יפהפה, ללא פגימות או לכלוכים, ואף מוכנים לשלם על אתרוג נדיר שכזה סכום גדול.

בפרדס של לוריא מתייחסים לאתרוגים בעדינות מיוחדת, העבודה בפרדס היא לאורך כל השנה, 24 שעות ביממה. מהרגע שהאתרוג מתחיל לגדול שומרים עליו ממזיקים ומשריטות. ישנן אפילו כריות קטנות שמונחות בין האתרוג לענף, על מנת שהאתרוג לא ישרט. האתרוגים נקטפים אחד אחד, נאספים בעדינות כמו ביצים ומונחים בתוך קרטון ובו ספוג עם שקעים. הפועלים נזהרים שאף אתרוג לא ישרט והפיטם לא ישבר. אם לא די בכך, עצי האתרוג לא מאריכים ימים ויש צורך לטעת כל הזמן עצים חדשים ולהמתין שלוש שנים עד שניתן יהיה להשתמש בפירותיהם.

מדובר בעיסוק שדורש עבודה סיזיפית והרבה אמונה. את העבודה הם מתחילים מיד בסיום חג הסוכות, שנה שלימה עמלים על מנת שבבוא החג הבא יהיו להם אתרוגים מהודרים למכירה.

"בשנה רגילה שבעים אחוז מהיבול פסול לברכה" אומר הרב נחום. "אם קרה שרק שישים אחוז מהאתרוגים פסולים, זה נס של ממש!"

האתרוגים שלא נפסלו מחולקים לרמות שונות של הידור ויופי. הפשוטים ביותר נמכרים בעשרה שקלים, המהודרים יכולים להגיע לסכומים הרבה יותר גבוהים.

אני שואלת האם ניתן לאבחן את סוגי האנשים שמוכנים להשקיע בקניית אתרוג מהודר.

"מדובר באנשים מכל המגזרים ומכל המעמדות הכלכליים. יש אנשים שחוסכים שקל לשקל לאורך כל השנה, על מנת לאפשר לעצמם אתרוג מהודר לחג הסוכות" משיב הרב לוריא. "כשמקיימים מצווה, אפשר לקיים אותה ברמה הבסיסית וברמה המהודרת, ורבים משקיעים כסף רב בהידור מצוות האתרוג ורואים בכך ברכה במשך כל השנה."

אל הפרדס מגיעים סוחרים וקונים פרטיים רבים מהארץ ומהעולם, בודקים את היבול עם זכוכית מגדלת ומחפשים את הפרי היפה ביותר.

אז מהו באמת אתרוג יפה?

"אתרוג שיש לו את כל המעלות, הוא סימטרי, כל הקווים שלו מתאימים, הוא נקי בלי שום נקודה או שקע. כזה שגם אם בוחנים אותו שעות בשמש ובזכוכית מגדלת, לא מוצאים בו אפילו פגם. קשה מאוד למצוא אתרוג מושלם, לכן הוא יקר".

אתרוגים בשנת שמיטה

בשנת שמיטה והשנה לאחריה, הכל נראה אחרת. הפרדס נמכר לאוצר בית דין ורבי נחום והצוות שלו עשו לאורך שנת השמיטה רק את הפעולות ההכרחיות שהותרו להם על ידי בית הדין. מחירי האתרוגים גם הם נקבעו על ידי בית הדין והמחיר המקסימלי לאתרוג בשנה זאת הוא 250 ₪ בלבד. מדי יום הגיעו לפרדס אנשים מכל רחבי הארץ, על מנת לקחת לעצמם אתרוג בחינם. על פי ההלכה הם מורשים לקחת אתרוג אחד בלבד לשימושם העצמי.

"מה עשיתם בזמן שנותר לכם בשנה הזאת?" אני שואלת את רבי נחום. "הקדשתי את הזמן ללימוד תורה". "וכיצד תסתדרו עם הכנסות נמוכות כל כך ממכירת האתרוגים?"

"פרנסה מן השמים" הוא עונה בלי שהיות. אכן, כדי לגדל אתרוגים צריך אמונה ולרבי נחום לוריא יש הרבה מן המצרך הנדיר הזה.