ידיד יקר שלי הקים אתר באנגלית העוסק בביאת המשיח, שנקרא www.moshiach.com. אחד הדברים שהוא מקבל זה הרבה דואר אלקטרוני, שעל רובו הוא מצליח להשיב בעצמו. ברשותו האדיבה (וברשות כותב המכתב) הייתי רוצה להביא כאן את אחת ההתכתבויות הללו:

כבוד הרב,

בתור מי שגדלה בקהילה הרפורמית ושנאמר לה בתור ילדה קטנה שאין משיח ואין שמים... אני תוהה אם אי פעם אהיה באמת מסוגלת להאמין במשיח. כנראה שאני מושפעת חזק ממה שלימדו אותי כילדה. האם אהיה מסוגלת אי פעם לקבל את המושג הזה בלי ספקות?

- סוזן.

והנה תשובתי:

סוזן יקרה,

אצל כולנו, ההתניות שיצרו השיטות והדרכים שבהם התחנכנו וגדלנו מובילות אותנו להיות פתוחים לקבל מלים ומשפטים מסוימות ולחוש התנגדות לקבוצה אחרת של מלים ומשפטים. בסביבה שבה גדלת, המלה "משיח" הייתה מונח זר ואפילו שלילי. אבל אלה רק מלים. אם תלכי אל מעבר למלים ותחשבי על מה הן בעצם אומרות, תגלי שכל קהילה וכל משפחה חולקת את משמעותן. את תגלי שלמעשה, את מאוד פתוחה לקבל את המשמעות הזאת.

שאלי את עצמך:

האם את מאמינה שאנו יכולים להשתפר ביחס למצבנו כיום? שכל אדם, עמוק בפנים, רוצה ויכול להיות טוב יותר, נדיב יותר, אצילי יותר ועניו יותר משהוא או היא הנם כיום?

חישבי על התנהגותך שלך: כמה פעמים, כשעשית מעשה לא נדיב או שלילי כלשהו, ניחמת את עצמך באומרך, "זו לא אני האמיתית?" ובכן, אם את חושבת כך, אזי הגיוני שאנשים אחרים – אולי אפילו כל האנשים – גם הם חושבים כך, לא?

שאלי את עצמך: האם את מזועזעת מן האכזריות ומן הרוע הקיימים בעולמנו? האם זעזוע זה אינו משקף אמונה עמוקה שפני הדברים לא מוכרחים להיות כאלה, שאפשר גם אחרת? שאנחנו – כולנו – מסוגלים ליותר טוב מזה? שכן אם אין זה כך, אזי באמת אין על מה להתרגז. אם העולם הוא רע, אז אלה הם פני הדברים. אבל כולנו יודעים שאין זה כך. כולנו יודעים שהעולם טוב בעיקרו, ומכאן התסכול והכאב שאנו חשים כאשר הדברים לא מתנהלים כשורה.

האם את חושבת שיש תכלית ומטרה לחייך? האם את חושבת שקיימת סיבה שבגללה את נמצאת כאן? כמובן שכן! אילולא היית חושבת כך, מדוע את טורחת לקום מן המיטה בבוקר? מדוע את טורחת להתמודד עם כל המכשולים, גדולים כקטנים, שהחיים מביאים אליך? והאם את האדם היחיד שקם בבוקר ממיטתו? ביליוני אנשים עושים זאת מדי יום ביומו! כמובן שכולם מאמינים במשהו: הם מאמינים שכל זה הולך למקום כלשהו, ושיום אחד גם אנו נגיע למקום הזה!

במשך אלפי שנים, ליהודים הייתה מלה שציינה את כל זה. הם קראו לזה "המשיח". למרבה הצער קרו שני דברים שהפכו את המלה "משיח" למלה זרה עבור רובנו. דבר אחד שקרה היה שהתרחקנו מן הידע ומן החוכמה שהעניקו לנו אבות אבותינו ושאותם הם נשאו במשך 4,000 שנה, ולכן שכחנו מה פירושן של רבות מן המלים הללו. ואפילו לפני שזה קרה, המלה "משיח" נקשרה איכשהו באמונה אחרת היונקת מאמונתנו שלנו, ואז החליטה לטבוח בנו ולרדוף אחרינו בשם ה'משיח' כדי לשכנע אותנו להצטרף אליהם. לכן, המלה איבדה את משמעותה, מצד אחד, ומצד שני – קיבלה משמעות שלילית.

אז אל תחשבי על המלה הזאת. חישבי על מה שאת מאמינה בו, מה שאת יודעת עמוק בפנים שהוא האמת.