אני חילונית בת 29 עם שלושה ילדים, שני בנים ובת, בגילאים צמודים למדי. אני מאוד רוצה להיכנס שוב להריון, וגם בעלי ישמח בעוד ילד.

אני קצת מודאגת לעשות זאת מכמה סיבות:

· הסביבה בה אני חיה היא לא דתית ולא רואה זאת בעין יפה;

· האם אוכל לספק לכל ילדי את צרכיהם? כיום, תודה לא-ל, לא חסר להם דבר. אבל מה יקרה כשיגדלו?

· בדירה שלנו יש רק שלושה חדרים והמצב הכלכלי שלנו לא יאפשר לנו לעבור לדירה גדולה יותר.

אני מבולבלת ולא יודעת מה לעשות.

מבולבלת

מבולבלת יקרה,

המחשבה הראשונה שעלתה לראשי כשקראתי את מכתבך היתה: את נשמעת אמא נפלאה כל-כך! אכפתית ומתחשבת בכולם. אישה כזו יכולה לגדל גם עשרה ילדים בלי בעיה...

חכמינו זכרונם לברכה מציינים כי ישנם שלושה שותפים באדם: האב, האם ובורא העולם. לפי מה שאת כותבת, גם את וגם בעלך רוצים עוד ילד – ובורא העולם בוודאי רוצה בכך. אם כך, אני חושבת שאת לא צריכה לחשוש כל-כך כיצד תגיב הסביבה.

יש לנו ידידים טובים שגם הם לא דתיים. נולדו להם חמישה ילדים, ובדיוק כפי שאת מתארת לעצמך הם היו מאוד חריגים בשכונה.

למרות זאת ההורים נותרו איתנים בדעתם. הם קיבלו את הבדיחות, העקיצות והביקורות ברוח טובה. הבעל היה מתבדח תמיד שאפילו הסבים והסבתות מתקשים לזכור את השמות של הילד הרביעי ומעלה...

לפני זמן לא רב פגשתי בה שוב אחרי תקופה ארוכה. היא סיפרה לי שהקטן כבר בן 5 ולצערה היא לא יכולה ללדת עוד.

היא גם סיפרה לי שהחברים שלהם – אלה שצחקו עליהם במשך כל השנים – מספרים להם בלחש שהם מקנאים בהם מאוד. הם מקנאים שהבית שלהם מלא תמיד בשמחות ובאירועים (בר/בת מצוה, יום הולדת, מסיבות סיום ועוד ועוד) לעומת המשפחות שלהם שברגע ששני הילדים גדלו הקן מתרוקן והבית הופך להיות שומם ושקט. אך כשהם מבחינים בטעות, זה כבר מאוחר...

ההורים שלה וההורים של בעלה לא מפסיקים לרוות נחת ולהנות מהנכדים ומהאוירה המשפחתית החמימה השוררת אצלם בבית.

אני נולדתי כבת בכורה ל-12 אחים ואחיות, ואני יכולה להעיד שהקשר בין האחים והאחיות הוא הדבר היפה ביותר שיש בעולם. ככל שהמשפחה גדולה יותר, כך השמחה והקירבה גדולים יותר.

לשאלתך השניה: האם תוכלי לספק את כל צרכיהם?

נאמר שעם כל ילד שנולד באה ברכה נוספת לעולם. ואם תחשבי על כך תראי שברכה היא הדבר החשוב ביותר בעולם.

מה אנחנו יכולים לספק לילדינו? המון דברים, אך רבים מהם תלויים בכסף (אפשרות לרכוש את צרכיהם) וזמן (להעניק להם כדי שיתפתחו ויגדלו כראוי). האם אנו כבני אדם יכולים לתכנן את העתיד? האם את יודעת בוודאות מה תוכלי לספק לילדתך בשנה הבאה?

יכול להיות מצב שבשביל לסייע לבתך העולה לכיתה א', תחליטי שזה לא הזמן להביא עוד ילד לעולם, ואת השנה הקרובה תקדישי למאמצים לסייע לה להתקדם, לאתר עבורה מורה פרטית וכו'.

ובאותה מידה יכול להיות שהיא תהיה התלמידה החרוצה ביותר בכיתה, לא תצטרך אף עזרה בלימודים, ותינוק מתוק נוסף בבית רק ישמח אותה...

אז מה עדיף?

כל תינוק או תינוקת שנולדים מביאים עמם ברכה נוספת מבורא העולם. ברכה כזו לא משתנית והיא הרכוש היקר ביותר שאנו יכולים להשיג.

אני בטוחה שאם תחליטי להמשיך ולהגדיל את משפחתך, דברים שחשבת שידרשו זמן ומאמץ רב יהיו פשוטים יותר ויסתדרו בקלות.

אל תחמיצי את ההזדמנות. לא תוכלי להשלים זאת אחר כך.

ולענין חדרי השינה.

שמעתי פעם סיפור מיוסף המספר על משפחה שגרה בדירה קטנה ובשלב מסוים התעשרה והצליחה לבנות סוף סוף את בית חלומותיה. ההורים בנו וילה מפוארת עם חדר נפרד לכל אחד מארבעת ילדיהם, ובערב הראשון למגוריהם בבית החדש יצאו לחגוג את המעבר והשאירו את ילדיהם לבד שיהנו מחדריהם החדשים.

כשחזרו הביתה, נכנסו ההורים לחדר של הילד הגדול ומצאו אותו ריק, חדרו של הילד השני היה אף הוא ריק, חדרה של הבת גם. ההורים כבר היו ממש מבוהלים, אך כשנכנסו לחדר של הבת הקטנה מצאו את כל הילדים ישנים שם בצוותא על מזרונים שסחבו מהחדרים האחרים.

הם העירו את ילדיהם וביקשו להבין מה קורה כאן. הילדים הסבירו להם שרק כך ביחד הם הצליחו להירדם...

אז מי אמר שכל ילד צריך חדר? J

לסיום, אני ממליצה לך להתחיל לשמור על דיני טהרת המשפחה אם את עדיין לא עושה זאת. לדיני טהרת המשפחה סגולה מיוחדת להביא שלום בית ותחושת חדשנות תמידית לזוגיות. אם תרצי לדעת עוד על הנושא, כתבי לי ואשמח לספק לך מידע נוסף.