למה הסכים הרב להניח תפילין למישהו שאוכל טרף?
רעיון לפרק ה' בפרקי אבות.
הרב שמואל רסקין הוא כותב ומרצה במחשבת ישראל, ושליח חב"ד בשיכון ותיקים, חולון.
לחץ כאן ליצירת קשר
כל הזכויות שמורות. אם נהנית ממאמר זה, אנו ממליצים לך להפיץ אותו הלאה, בכפוף לתנאים המפורטים במדיניות זכויות היוצרים של Chabad.org.
אם עולם שנברא בעשרה מאמרות, יצא שונה ( ולוא רק בשינוי כלשהו ) מעולם שנברא במאמר אחד, אז מה שאלת המשנה :" וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת" ? ומהשאלה משמע שבמאמר אחד הי'ה נברא עולם זהה לחלוטין.
לא הבנתי את תשובת המשנה : " אֶלָּא לְהִפָּרַע מִן הָרְשָׁעִים שֶׁמְּאַבְּדִין אֶת הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת".
א. הרי הערך של העולם בשני המקרים הוא זהה. ב. וכי הקב"ה שכולו חסד, בורא עולם כדי להיפרע מהרשעים ?
מה הכוונה במשנה? כמובן, יש 'שבעים פנים לתורה' וכך גם רבים התשובות לשאלה החשובה ששאלת.
אחד הפירושים היסודיים בתורת החסידות מזהה את 'עשרה מאמרות' כ'עשר הספירות' שבהם הקדוש ברוך הוא ברא את העולם. והרעיון במשנה הוא שרק הודות לתהליך 'השתלשלות העולמות' של עשר ספירות אלה, כאשר כל 'ספירה' רחוקה יותר מהאלוקות מהספירה שמעליה, מתאפשרת הבחירה החופשית בין טוב לרע - שזו תכלית בריאת העולם.
אילו במאמר אחד היה נברא העולם, כלומר עם פחות הסתתרות של האלוקות או פחות הענקת כוח חיובי לנבראים למרות ההסתתרות הזו, לא הייתה קיימת בחירה חופשית כיון שהאמת האלוקית הייתה מאירה בצורה שלא ניתן להתכחש לה, או, מצד שני, כלל לא ניתן היה להתגבר על הריחוק וההסתרה הגדולה.
תודה וישר כח. עלה והצלח. וכתיבה וחתימה טובה.