ב"ה

פרשת ניצבים-וילך

פרשת ניצבים וילך: משה נפרד מעם ישראל
מה קורה בפרשת השבוע
ביום פטירתו מכנס משה רבינו את עם ישראל, כשהוא כורת עמם ברית מיוחדת. לאחר מכן הוא מחזק את ליבם, וגם את לב יהושע - המנהיג החדש
יחד בצרה
איפה נמצא האלוקים בשעות הקשות בחיינו
אסיר לא יכול לברוח מן הכלא ללא סיוע מבחוץ. על מישהו חיצוני להבריח את כלי החפירה, לשחד את השומר או להמתין ברכב מחוץ לשער בית הכלא. גם אנו סומכים על האלוקים שיסייע לנו להשתחרר
חיים שכאלה
"ובחרת בחיים"! אומר לנו בורא העולם. נראה מיותר, לא?
אולי כוונת התורה היא שעלינו לקבל החלטה מודעת לחיות, ולא רק לצמוח
הישרדות? לא בבית ספרנו
אנו לא חיים בשביל לשרוד; יש לנו מטרה
לאחר אלפי שנות אנטישמיות, השפלה, רדיפות ופוגרומים אין כל תוקף לרעיון שהישרדות היא המניע העיקרי של היהודי
כיצד מתרגמים
האם לשמור על המקור, או שמא לעדכן לשפת היעד?
אולי צריך להיות קלילים, תוך קריצה לקהל שאומרת: "היי, חבר'ה, אולי אני מלמד אתכם משהו, אבל אל תחשבו שאני איזה ברנש נפוח שחושב שהוא יודע הכל"
שבוע הספר היהודי
על המצווה היקרה ביותר בתורה, וכיצד אנו מקיימים אותה
אם תערכו סקר קצר, תגלו כי רוב היהודים סביבכם עדיין לא קיימו את המצוה הזו (וכנראה שגם אתם לא...)
כל רגע עליכם לבחור בין חיים ומוות
כשאנו קוראים פסוק זה, קל לדמיין את עצמנו עומדים מול פרשת דרכים עם שני שלטים זוהרים המצביעים על כיוונים הפוכים. ההחלטה נשמעת דרמטית כל-כך
מדוע לא מברכים את חודש תשרי, ומי כן מברך אותו
חודש תשרי, אחד החודשים החשובים ביותר בשנה, לא זוכה לברכה בשבת הקודמת אליו. מדוע?
ניצבים או וילך? כיצד אפשר לחבר ביניהם?
יש אנשים השייכים לסוג של 'ניצבים', אחרים דווקא תמיד מתקדמים קדימה. אך פרשת השבוע מחברת בין שניהם. האם זה חיבור אפשרי.
סדר הקריאה עבור ניצבים-וילך
כ״ה. אלול ה׳תשפ״ד
ספטמבר 28, 2024


הפטרה:
Isaiah ס״א:י - ס״ג:ט
פרשת ניצבים וילך: משה נפרד מעם ישראל

ביום פטירתו, מכנס משה רבינו את עם ישראל כדי להכניסם בברית מיוחדת עם בורא העולם כדי שיקיימו את מצוותיו. הוא פותח בהכרזה כי "אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם: ראשיכם, שבטיכם, זקניכם ושוטריכם כל איש ישראל, טפכם, נשיכם וגרך אשר בקרב מחנך, מחוטב עציך עד שואב מימיך."

הברית בה נכנסו בני-ישראל מזהירה אותם שלא לחשוב שהם יוכלו לעשות עבירות מבלי להיענש על-כך. ה' לא יסלח לחוטאים אלא יגרש אותם מארץ ישראל, וכאשר בני החוטאים יראו את ארץ ישראל החרבה, הם יבינו כי היה זה עונש מאת בורא העולם. הם ישובו אליו בכל לבבם ובכל נפשם, והוא יחמול עליהם, יקבץ אותם מבין העמים ויביא אותם אל הארץ המובטחת. בנוסף לכך, הוא יברך אותם בכל מעשי ידיהם ובנכסיהם.

דף זה מופיע בשפות אחרות