לאחר עשרות שעות מורטות עצבים של ידיעות סותרות, התקבלה הידיעה המרה על פטירתם של שלוחי הרבי למומבאי שבהודו שנרצחו על-ידי בני עוולה, טרוריסטים נבזים שגדעו את חייהם יחד עם עוד יהודים שביקרו באותה עת בבית חב"ד.
הרב גבי ואשתו רבקה הולצברג בחרו לחיות בעיר מומבאי שבהודו, מרחק אלפי קילומטרים מברוקלין – שם התגוררו הוריו – ומעפולה – שם התגוררו הוריה. הם יכלו להתגורר בברוקלין או בכפר-חב"ד, בקרבת מקום למשפחה ולידידים. אך הם בחרו להקדיש את חייהם למען עם ישראל. הם העדיפו חיים של שליחות וחיים של עזרה לזולת.
מילים לא יוכלו לתאר את האבל והיגון השוררים בלב כל. דומה כי הטקסט הבא, מתוך סידור התפילה, יוכל לבטא את רחשי ליבנו.
"אב הרחמים שוכן מרומים, ברחמיו העצומים, הוא יפקוד ברחמים, החסידים והישרים והתמימים, קהילות הקודש שמסרו נפשם על קדושת השם, הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו. מנשרים קלו ומאריות גברו לעשות רצון קונם וחפץ צורם.
"יזכרם אלוקינו לטובה עם שאר צדיקי עולם, וינקום נקמת דם עבדיו השפוך. ככתוב בתורת משה איש האלוקים: הרנינו גוים עמו, כי דם עבדיו יקום, ונקם ישיב לצריו, וכפר אדמתו עמו.
"ועל-ידי עבדיך הנביאים כתוב לאמר: ונקיתי דמם לא נקיתי וה' שוכן בציון. ובכתבי הקודש נאמר: למה יאמרו הגוים איה אלוקיהם? יודע בגוים לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך. ואומר: כי דורש דמים אותם זכר, לא שכח צעקת ענוים. ואומר: ידין בגוים מלא גויות, מחץ ראש על ארץ רבה. מנחל בדרך ישתה, על כן ירים ראש".
כמה מילים ממני אני חושבת שאין יהודי בכל העולם שלא מכיר ושמע על חבד ועל הרבי מילובביץ זצק"ל.
על פעולות חבד בכל בתי חבד ברחבי העולם ובארץ ישראל בכל עיר ועיר.
הראשונים שרצים בחנוכה לזכות את עם ישראל במצוות הדלקת נר חנוכה, ולא שוכחים להוסיף בחום ואהבה את הסופגניה ליד.
הראשונים בכל מקום ומקום שמזכים יהודים להניח תפילין.
הראשונים שמזכים את נשות ישראל בהדלקת נר שבת.
ובראש השנה מכנסים את כולם לזכות בשמיעת שופר, שאף יהודי לא יפסיד את המצווה הקדושה הזאת.
אנשים עם אהבת ישראל אמיתית ומסירות נפש לכל יהודי באשר הוא.
רבקה וגבריאל הנאהבים ונעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו.
עזבו את משפחותיהם ואת ארץ ישראל להיות שליחים נאמנים ולהאיר את אור היהדות במקומות חשוכים כל כך.
בשמחה, ובמסירות נפש שירתו נאמנה כל איש ואישה שהגיעו לביתם – בית חבד.
ויתרו על פרטיותם, על נוחות ותענוגות וגעגועים רבים ליקירהם והלכו במשך 5 שנים
לשליחות קדושה ולמען עם ישראל.
ואילו, כל זה לא היה נגדע באכזריות נוראה כל כך, אז היו ממשיכים בשליחותם
לאורך שניםאנחנו לא יכולים להבין מדוע ולמה דווקא הם??
הייתי רוצה לחזק את ידי השליחים שימשיכו