הרבה פעמים אני נתקלת ביהודים שנפרדים זה מזה ומעניקים מטבע לנוסע/ת. מדוע הם עושים זאת? האם הוא אמור להחזיר את המטבע כשהוא שב?

חכמינו זכרונם לברכה אומרים "שלוחי מצווה – אינם ניזוקים". בנסיעות תמיד קיימת סכנה כלשהי – למרות שהסכנות כיום פחותות בהרבה מהסכנות שעמדו בפני הנוסעים בימים עברו. כשאנו מכירים ידיד או קרוב משפחה היוצא לדרך, אנו נותנים לו או לה מטבע (או שטר) כסף, כדי שהוא ישמש כשליח ויתן את המטבע לצדקה במקום היעד שלו. כך, הוא הופך לשליח מצווה, וזוכה להגנה נוספת של האלוקים.

רחל חן

האם יש חשיבות למספר 18? כי הרבה אנשים נותנים צדקה בכפולות של 18 – 36, 54 וכו'.

אכן, יש חשיבות למספר 18. הגימטריא של 18 היא "ח"י". בקרב יהודים, כאשר נותנים מתנות זה לזה, עושים זאת בכפולות של 18 ובכך מברכים את המקבל בחיים טובים ומאושרים.

כך גם כשאנו נותנים צדקה, אנו עושים זאת בכפולות של 18, מתוך תקווה ותפילה שהצדקה תביא עמה ברכה לחיים טובים ולשגשוג.

חני בנימינסון

קראתי מאמר באתר שלכם כי יש להשתדל לרכוש חנוכיה יפה ומפוארת. יש לי חנוכיה מצופה זהב שיוצרה בירושלים ועלתה כ-200 ש"ח. אני יכול לרכוש חנוכיה יפה ויקרה, אך אם אעשה זאת היחידים שיהנו מכך יהיו בני משפחתי. האם לא עדיף לתת את הכסף לנזקקים?

אתה צודק שנתינת צדקה היא מצווה חשובה ביותר. למעשה, חכמינו זכרונם לברכה אמרו "שקולה צדקה כנגד כל המצוות". ולפיכך, התורה מצווה עלינו לתת מעשר, עשירית מהרווחים, למטרות צדקה. ישנם אף כאלו הנותנים חמישית – 20% מהכנסותיהם לצדקה.

אך גם לאחר נתינת המעשר עדיין נשארנו עם 80%, ואם נהיה כנים עם עצמנו, אנו רוכשים דברים רבים רק בשל העובדה שאנו חושקים בהם (חוץ מהצרכים הבסיסיים). אל תשתמש בכסף זה רק עבור הנאותיך, אומרת לנו התורה, אלא הראה לאלוקים שהינך אוהב אותו. כשאנו מוציאים כסף כדי לקיים מצוות בהידור ובפאר רב, אנו מראים לאלוקים שאנו אסירי תודה על שבחר בנו ונתן לנו את מצוותיו.

חנה ויסברג

קראתי איפשהו שאסור לתת צדקה בלילה. האם תוכל להסביר לי מדוע?

התלמוד הירושלמי מביא את הסיפור הבא: רבי חיא בר פפא נתן צדקה לעני בלילה. בא אליו שד מכוחות הטומאה ואמר לו: כיצד הינך עושה זאת? האם לא נכתב בתורה "לא תסיג גבול רעך"?

במובן הפשוט, איסור זה (המכונה "השגת גבול"), אוסר על האדם להזיז את שלטי הסימון המציינים את הגבול בין שדהו לשדה חברו, במטרה להרחיב את שטחיו בגזל. איסור זה כולל גם שלא להתחרות או לגזול את פרנסתו של האחר.

בשעות הלילה, הכוחות השולטים הם כוחות הגבורה והדין; החשיכה הפיזית היא השתקפות מהנעשה בעולמות העליונים. כשאנו נותנים צדקה אנו "ממתיקים" את הגבורה והמשפט, ולכן כוחות הרוע חשו כי נתינת הצדקה של רבי חיא בר פפא פוגעת בשליחות האלוקית שהוטלה עליהם, וככזו היא מהווה השגת גבול.

סיפור זה הוא המקור למה שנכתב בספרי קבלה רבים על האיסור לתת צדקה בלילה.

חשוב לדעת, כי האיסור כולל רק פעולה אקטיבית של חיפוש אחר נזקק כדי לתת לו כסף לצדקה. לעומת זאת, כאשר אדם פוגש נזקק, מוטל עליו החיוב לעזור לאחיו בשעת מצוקה, כמו שנאמר "פתוח תפתח את ידך". ציווי זה חל, כמובן, גם בשעות הלילה.

כאשר אנו נותנים כסף לקופת הצדקה – או רושמים צ'ק – הצדקה עצמה לא ניתנת לנזקקים בשעות הלילה, ולפיכך אין בכך כל בעיה.

הרב משה גולדמן