שאלה:
השבוע השתתפתי בתפילה שונה מהרגיל. היתה זו קריאת התורה שהתנהלה לחלוטין על ידי נשים. רוב הנשים לבשו טליתות וכיפות. אני עצמי באה מרקע יותר מסורתי והדבר נראה לי קצת מוזר, אבל אני חושבת שזה דבר טוב. האם אינכם רואים בחיוב את התופעה שנשים יותר מעורבות ביהדות שלהן?
תשובה:
לדעתי העובדה שיותר ויותר נשים צמאות להתקרב ליהדות היא דבר פנטסטי ויש לעודד אותו. אך בכל הכנות, אינני מבין איך תפילה שכזו מועילה להתקרב ליהדות.
תראי, או שאת מאמינה שהתורה ניתנה על ידי האלוקים, או שאת חושבת שהיא עשויה בידי אדם. איך שלא תחליטי, זה לא הגיוני שנשים יחקו את מעשי הגברים.
אם התורה ניתנה על ידי השם, אז חוקיה הם נצחיים ואינם ניתנים לשינוי. גם לא ראוי לשנותם, מפני שהקב"ה יודע מה שהוא עושה. אם היהדות קובעת שהגברים ילבשו טליתות ויקראו בתורה, והנשים לא, אין זו אפליה בלתי הוגנת, אלא משום שלמינים השונים תפקידים שונים: הבורא שברא את הגברים והנשים באופן שונה, יודע מה כל אחד מהם צריך להגשמתו הרוחנית.
ישנם כאלו הטוענים שהתורה היא מעשה ידי אדם, ולכן חוקיה ניתנים לשינוי. לדעתם סביר להניח שהתורה תפלה את הנשים, כי היא נכתבה על-ידי גברים שחיו בתקופה שובניסטית בה עדיין לא נשמעו הקריאות למען זכויות הנשים.
אך אם אכן כך הם פני הדברים, מדוע שהנשים ירצו לאמץ מנהגים שהומצאו על ידי שונאי נשים לפני שלושת אלפים שנה? האם הדרך היחידה שלהן להגשמה עצמית תהיה על-ידי חיקוי מנהגי הגברים? נראה שזה מעליב את הנשים יותר מאשר משחרר אותן.
או שמנהגים אלה הם מצוות אלוקיות והם ישארו לנצח, או שהם המצאות של בני אדם ואז יש להחליפם.
אנו מאמינים שהתורה ניתנה לנו על-ידי האלוקים בהר סיני ואין צורך לעדכן אותה. התברכנו בדור שבו לנשים ניתנת כל הזדמנות לגלות בעצמן מה שיש ליהדות להציע. חלק מהנשים אמצו לעצמן את מנהגי הגברים; אך אחרות גילו מחדש את הרוחניות הנשית הייחודית בתוך המסורת היהודית, שהיא מביאה סיפוק ובעלת עוצמה. אני חש, שהגישה הזו יותר קרובה לנפש של האשה.
תנו לקול הנשי של היהדות להישמע. העולם זקוק לכך יותר מאשר אי פעם.
ולפי דעתך (ללא הבאת סימוכים מהתורה) הבעייה היא לא מה שכתוב בתורה ואם היא נכתבה ע"י האלוהים או האדם. אלא איך שמפרשים את התורה בימנו, רובנו בכלל וכבוד הרב בפרט. אנא הראה לי אפה ב " וקיה הנצחיים שאינם ניתנים לשינוי" כדברך,של התורה יש איסור על נשים לשיר או לקרוא בתורה??? אני לאומת זאת יכול להביא הרבה מובאות מהתנך שמראות שבזמן בית המקדש לנשים היה תפקיד פעיל וחשוב בשירה בבית המקדש עצמו. למשל: תהילים פרק מו' פותח ב "למנצח לבי קורח על עלמות שיר" זהו מזמור האמור לשיר ע"י מקהלת עלמות.
פרק ס"ח פסוק
כו קִדְּמוּ שָׁרִים, אַחַר נֹגְנִים; בְּתוֹךְ עֲלָמוֹת, תּוֹפֵפוֹת.
כז בְּמַקְהֵלוֹת, בָּרְכוּ אֱלֹהִים; שוב מוזכר שירת נשים הברכות את השם במקהלות...
יש לי עוד מובאות אך קצרה היריעה.
המצווה השלישית של עשרת הדברות אומרת "לא תשא את שם ה' אלוהך לשווא" רבים חושבים שפרוש הדבר לא לבתא את השם המפורש. פרוש המצווה (לפי הבנתי) שלא להגיד דברים בשם הקב"ה לשוא ולהגיד שהיות ואלוקים נתן התורה ונתן את תפקיד השירה והקריאה בתורה לגברים בלבד וזאת ללא סימוכים בתורה, זוהי נשיאת השם לשוא.
אם הרב יקרא דייני!