מחתנת. קונה מתנות. מרשימות, לא קטנות. לחתן, כלה, ללא הגבלה. בחדווה, ביד נדיבה. לא חובה. סתם, חמות טובה. עוזרת לנשים, לאנשים. במעשים, בלי להרשים. בכנות, ברצינות, בלי פנקסנות. מתנדבת בעבודה, בעוד אגודה. חולקת מידע, לא צריכה תודה, תעודה...

ולפעמים מסרבת, אנוכית. מוכנה לקרב, לקונפליקט. עומדת על שלי, לא מוותרת. ואם נותנת, עם תועלת. מפתחת ציפיות, על אנושיות. מתקשה להתקשר, להתחבר. נינוחה, כשמעל האחר. מתכווצת, כשמצליח יותר. אל תהיה צודק, תהיה חכם. ואני חיה בגם וגם…

בפרשת ואתחנן פונה משה אל העם: "אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין ה׳ וּבֵינֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לְהַגִּיד לָכֶם אֶת דְּבַר ה׳ כִּי יְרֵאתֶם מִפְּנֵי הָאֵשׁ…". הבעל שם טוב: "אנוכי" - אנוכיות, שֶׁמְּנַדָּה. בין אלוקים לאדם מפרידה. כשיש אגו, אין שכינה. "זה או זה", כזו הבחנה.

אגו - אויב סמוי ושקט, בועט ושולט. אגואיסט ומודע - לא אותה שפה. מלחמה, מעצמה, או לטפח העצמה. אוטומט מול בחירה, הסתרה או הכרה. לתרגל אמפתיה, נדיבות. להעריך אדיבות. לחלוק, לשתף, לתת כתף. ואם זה too much או שואב, יש קלף "לא" אוהב…

כי לתת ולהתרוקן, זו הקרבה. אך לתת ולהתמלא זה ליצור קירבה…