מעשה במשפחה – משפחת צלפחד.

בנות היו להם, אך לא בנים.

אבי המשפחה נפטר בדמי ימיו.

עבר זמן, בעזרת ידידים התאוששה המשפחה והחיים ממשיכים, ועתה מכרי המשפחה מודאגים.

היכן אירע המעשה? גבול ארץ ישראל.

מתי? 1273 לפני הספירה.

הדור שמסיים 40 שנות נדודים במדבר, כבר עומד על סף הכניסה לארץ ישראל – הארץ המובטחת.

מצבם מעורר דאגה, מדוע?

מאחר וחלקו של האב בארץ ימסר לבנות. מה יהי' אם אחת מאלו הבנות המחזיקות בחלק בתוך נחלת שבט מנשה תבחר להינשא לבחור ירושלמי, שם שוכן שבט בנימין?

הרי אז תעבור החלקה מתחום שבט מנשה לשליטה של משפחה משבט בנימין וכיצד תישמר חלוקת הארץ?

הפתרון

מניעת נישואי תערובת.

כלומר – אין ערבוב בין השבטים, כל בני ובנות השבט ינשאו רק בינם לבין עצמם.

כך הוקמה מחיצה המפרישה ומבדילה בין שבט אחד לחברו.

עברו שנים, תקופה ארוכה חלפה לה והתקנה ממשיכה. כל שבט מכונס בתוך עצמו.

עד שנפל דבר בישראל – מנהיגי וחכמי ישראל לימדו והדריכו, כי בטעות ביקשו לשמור על ההפרדה, ללא הצדקה הוקמו מחיצות בין שבט לשבט.

תקנה זו – הסבירו – נועדה רק עבור דור הנכנסים לארץ אך לא נועדה עבורנו – הצאצאים שלהם.

אנו , אין מחובתנו לשמר חלוקת הארץ במתכונתה האורגינלית. לנו מותר להינשא זה לזה.

מתי אירע הדבר?

ביום ט"ו באב.

ופתאום התבשרו הרווקים והרווקות כי מספר האפשרויות להכיר ולהתאים גדל פי 11.

אם כן זהו יום שמחתם של הרווקים והרווקות. ומה לכל העם לשמוח? ומה לנו לדורות הבאים לזכור ולציין יום זה?

יום הפלת מחיצות בין חלקי העם!

כי

אין דבר כאוב כמו כאב הפילוג.

אין דבר קשה כמו מחיצות בין חלקי העם.

ואין דבר יותר חיובי ויותר שמח מביטול המחיצות בין שבטים וקבוצות.

אולי יש לנו שוני בגישה, בתפיסה או באורח החיים. אבל מחיצות?!

ט"ו באב הוא יום ביטול המחיצות ועליו נאמר – לא היו ימים טובים לישראל כדוגמתו.

כי יום בו הושג הישג גדול זה של ביטול מחיצות הוא יום טוב שאין כמותו!