ההפגנות

"משפט לנינגרד" המפורסם היה משפט בו הורשעו עשרים ואחד יהודים, רובם מסורבי עלייה ועשרה מהם רופאים, בניסיון לחטוף מטוס רוסי כדי לעלות לישראל. שניים מהחוטפים נידונו למוות, ותשעה למאסר עולם עם עבודת פרך.

היה זה שיא של מסע רדיפות נגד יהודי ברית המועצות, שניסו לשווא לעזוב את המדינה ולעלות לישראל. גם עיתוני ברית המועצות נקטו קו קיצוני חריף נגד פעילי העלייה.

בתגובה לפסק הדין החריף המאבק מחוץ לגבולות רוסיה והוא כלל גל של הפגנות מחאה. עצרות מחאה המוניות התארגנו בניו יורק, בתל אביב, בירושלים, ובבירות נוספות ברחבי העולם. שבוע לאחר שנידונו שניים מנאשמי ניסיון החטיפה למוות, הומתקו גזרי הדין לחמש-עשרה שנות מאסר, צעד שנתפס בעולם כהישג שבא כתוצאה מהלחץ הציבורי על הממשל הסובייטי.

לכאורה, הייתה זו תופעה מבורכת בהחלט. עם ישראל מגלה סולידריות ואהבת אחים ויושבי ארצות הרווחה יוצאים משאננותם למען אחיהם השרויים במצוקה. היתה אפילו קבוצה מסוימת בארה"ב ("הליגה להגנה יהודית") שהכתירה את ההפגנות בסיסמה "Never Again", כלומר, לעולם לא נרשה שהדבר יחזור על עצמו, כאשר הכוונה היא - לא נרשה שוב שיקרה ליהודים, בכל מקום שהם, מה שקרה ליהודי אירופה בימי השואה, שהיתה כשלושים שנה קודם לכן וזיכרונות אותם ימים איומים היו די טריים.

פחות תעמולה ויותר אחריות

כך סברו רבים וטובים, ובראשם הארגונים היהודיים הגדולים באמריקה כמו "ועידת הנשיאים" וכיוצא באלה. אבל דעתו של הרבי היתה הפוכה לחלוטין. הרבי ראה בהפגנות הפומביות נזק ממשי ליהודי ברית המועצות, וגם כגורם שלא זו בלבד שלא יחיש את שחרורם אלא אף יעכב את יציאתם המיוחלת אל העולם החופשי. הרבי טען כי המחאות הציבוריות לא הצילו שום יהודי ולא עזרו לאף יהודי אלא להפך, הזיקו ליהודים וגרמו למאסרים וגירושים.

הרבי תבע, הן בהתוועדויות והן בשיחות פרטיות עם אישי ציבור, לנקוט "גישה יותר אחראית עם פחות תעמולה, פחות מהומות, ויותר אחריות לגבי הנושא הרגיש והנורא הזה".

"ידוע לי" - אמר הרבי לא אחת - "כי ההפגנות לא זו בלבד שלא הועילו, אלא שהזיקו: בגללן הוצאו להורג עשרות יהודים, ונאסרו מאות שנשלחו לסיביר, ואלפים נושלו ממקורות המחיה שלהם". הרבי הדגיש אז: "אני אומר זאת בכל האחריות, וידיעותיי בזה ברורות במאה אחוז".

הרבי אף שלל את דברי הטוענים שביטול גזר דין המוות למתכנני חטיפת המטוס הנו תוצאה מהלחץ שהופעל על ממשלת רוסיה. הרבי טען שההקלה בעונשם הייתה תוצאה מעניין אחר לחלוטין, בעקבות משפט אחר שהתנהל באותם ימים בספרד.

בד בבד החל הרבי באותה שנה במאבק נוסף נגד כריכת יציאת היהודים מברית המועצות עם עלייתם לארץ-ישראל. מפעם בפעם התעורר נושא זה והרבי גילה דעתו בפומבי בנושא ואף דרבן ארגונים נוספים כגון "אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה" וכדומה לפרסם דעתם בנידון.

הרבי אף יצא נגד סיסמת ההפגנות, "שלח את עמי": "מה הם צועקים "שלח את עמי"? לפסוק "שלח את עמי" יש סיום, ומדוע נעצרים באמצע הפסוק? הרי אחרי "שלח את עמי" כתוב "ויעבדוני", וכאשר לא מסיימים את הפסוק, הרי זה היפך הכוונה!"...