היום יום (1944)

לוח שנה מקורי בעריכתו של הרבי, בו מוצמד לכל יום פתגם חסידי קצר ומאיר. לוח השנה הוכן בחייו של חמיו של הרבי וקודמו, רבי יוסף יצחק מליובאוויטש, והפתגמים לוקטו מתוך אוצר כתביו.

הגדה של פסח עם ביאורים   (1946)

פירוש שחיבר הרבי לטקסט "הגדה של פסח". בין השאר דן החיבור במקורם הקדום של הפיסקאות, בשינויי הנוסחאות ובמטבעות הלשוניים, תוך ציון כל המקורות הרלוונטיים – מה שהביא את עורך האנציקלופדיה התלמודית, הרב שלמה יוסף זוין, להגדיר את החיבור כ"מדעי". הוא עצמו העיד, בקשר לכך, כי מתוך שלל סוגי ההגדות שבביתו הוא בוחר להסב לשולחן הסדר דווקא עם ההגדה הזאת.

עניינה של תורת החסידות (1971)

חוברת בכריכה רכה, על משמעותה של תורת החסידות בכלל ובדורנו בפרט – דברים שאמר הרבי בעל-פה, שנכתבו בידי תלמידים והוגהו על ידו.

הדרנים על הרמב"ם והש"ס (1993)

"הדרן" הוא שיעור מיוחד שנמסר ברבים, באירוע שבו מצוין סיום לימוד ספר תורני חשוב – מסכת בתלמוד או ספר משנה-תורה של הרמב"ם. שיעור כזה עוסק בהרחבה בקטע האחרון (ולפעמים גם הראשון) שבספר. כאן לוקטו כמה מה"הדרנים" המפורסמים שנשא הרבי בהזדמנויות מיוחדות, ואשר נכתבו בידי תלמידים. רובם הוגהו על ידו.

שנים אוחזין בטלית (1996)

פירוש אלגורי מרתק לסוגיה התלמודית המפורסמת ממסכת בבא-מציעא, שנמצא במגירת שולחנו של הרבי ויצא לאור לאחר פטירתו.

סדרת ה"רשימות" (1994)

זמן קצר לאחר הסתלקותו לגנזי מרומים, נמצאו במגרת שולחנו של הרבי 3 מחברות גדושות בכתב-יד צפוף. המחברות כללו חידושי תורה שהרבי רשם לעצמו בימי מגוריו בברלין, פריז, בזמן המנוסה מהנאצים הכבושים ואף לאחר הגעתו לארצות-הברית. המחברות, שקיבלו את השם "רשימות", כללו חידושי תורה, סיפורי חסידים אותם שמע הרבי מחמיו רבי יוסף יצחק, והיוו אוצר בלום עבור החסידים והעולם התורני.

רשימת המנורה (1998)

חיבור ארוך שכתב הרבי בצעירותו על משמעותה של מנורת בית-המקדש לפי שיטת הרמב"ם, בהלכה, באגדה ובחסידות. מדובר בחיבור המקיף ביותר שנכתב אי-פעם על נושא זה. כתב היד נמצא במגירת שולחנו של הרבי ויצא לאור לאחר פטירתו.