ב"ה,
קוראים וקוראות יקרים,
דמיינו שמחר אתם קמים בבוקר, ואין שמש. אתם מסוגלים לדמיין את עוצמת המשבר?
'המטוס המקולל' מרגיש לנו כמעט כמו אפוקליפסה, ואפשר להבין למה. כי התרגלנו לסמוך. מבחינתנו, כמו שהשמש זורחת בבוקר – ככה הרכב שלנו נוסע כמו גדול, הסמרטפון עובד ומביא לנו את כל העולם לכף היד, וכל המכשירים החכמים שמנהלים אותנו פשוט יודעים מה הם עושים.
אנחנו סומכים בעיניים עצומות על המהנדסים החכמים, ומתמכרים לטכנולוגיה המתקדמת שעושה לנו את החיים כל כך נוחים. עד שתקלה קטנה מזעזעת את העולם, מוחקת עשרות מיליארדי דולרים וגובה חיי אדם.
ומה עכשיו? יש כאלה שכבר קוראים לחזור אחורה, כי הדברים נעשים מסובכים מדי. עדיף הישן והטוב על פני החדש והמסוכן, הם אומרים.
ואני אומר: ממש לא. הקִדְמָה היא לא קללה, היא ברכה. אלוקים נטע אותנו בעולם, כדי שאנחנו נשכלל אותו. הוא נתן בנו רוח של יוזמה, כדי שנתקן ונועיל. אבל, צריך לעשות הכול בזהירות ובצורה מושכלת. להשתמש בטכנולוגיה רק למטרות טובות, וכמובן לא להתייהר ואף פעם לא לשכוח: החיים שלנו תלויים בקדוש ברוך הוא, לא במהנדסים של בואינג.
שבת שלום,
שלום בלוי
כתוב תגובה