זו המילה הראשונה שאנו אומרים על הבוקר; זו המילה שעל שמה אנו נקראים 'יהודים'; וזו המילה שעושה הכי טוב על הלב – ניחשתם נכון, זו המילה "תודה"!

את הבוקר אנו פותחים במילים "מודה אני", המילה "יהודי" היא מלשון "הודאה" ("יהודי" הוא על שם המילה "יהודה", ויהודה נקרא כך על שם דבריה של לאה: "הפעם אודה את ה'"), והמילה הזו נותנת תחושה כי מעריכים את מאמצינו. היהדות מייחסת חשיבות עליונה להכרת הטוב ולאמירת תודה כלפי כל אחד.

הכרת הטוב היא קודם כל כלפי ה', או כמו שאנו רגילים לומר "תודה לא-ל". פרשת השבוע מדברת על קורבן תודה, אותו היו מביאים כתודה על הצלה מסכנה. בזמננו, אנו מברכים את 'ברכת הגומל'.

הכרת הטוב מוזכרת כלפי האדם, ואפילו כלפי החי, הצומח והדומם. לדוגמה, כלפי אדם מזהירה התורה "לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו"; התורה מצווה להשליך בשר לכלבים, כהוקרה על כך שלא נבחו ביציאת מצרים; גם הצמחים ראויים להכרת הטוב, דבר שבא לידי ביטוי בשיר "אילן אילן במה אברכך"; ואפילו דומם ראוי להכרת הטוב. לכן משה רבינו לא היכה את הנילוס בעצמו, בתור הכרת הטוב על כך שהנילוס הגן עליו בקטנותו.

למה חשוב לומר תודה?

מעבר להגינות אנושית, כאשר אתה מכיר טובה לאלוקים על מה שהוא העניק לך, זה מביא אותך להכיר בחסד ה' אליך. כך תתעורר בך אהבה לה'.

בנוסף, הכרת הטוב חשובה בשבילך עצמך. הבעת תודה לזולת, גורמת לך לשים לב שקרה דבר טוב בחייך ומביאה לשמחת חיים. כאשר אתה מודה למי שקיבל אותך לעבודה, פתאום אתה שב לב שקרה דבר טוב בחייך. כאשר אתה אומר 'מודה אני', פתאום אתה שם לב שקרה דבר טוב ומשמח – הנשמה חזרה ומתחיל יום חדש (זה היה יכול גם לא לקרות, חלילה...).

אין פלא, אפוא, שהתודה היא הפעולה הראשונה שלנו במשך היום. זו התחלה מצוינת, שתסייע לנו להמשיך את היום כולו מתוך שמחה אמיתית.

אז בפעם הבאה שמישהו עושה לכם טובה – זכרו להודות לו. זה יעשה לכם רק טוב!