רמב"ם: פרק אחד

ארְאוּבֵן שֶׁגָּזַל שָׂדֶה אוֹ טַלִית מִשִּׁמְעוֹן, וּבָא יְהוּדָה וְעִרְעֵר עַל רְאוּבֵן וְאָמַר 'שָׂדֶה זוֹ' אוֹ 'טַלִית זוֹ שֶׁלִּי הִיא' - אֵין שִׁמְעוֹן יָכוֹל לְהָעִיד לִרְאוּבֵן שֶׁאֵין זוֹ הַשָּׂדֶה שֶׁל יְהוּדָה וְלֹא זוֹ הַטַּלִית שֶׁל יְהוּדָה; שֶׁהֲרֵי שִׁמְעוֹן רוֹצֶה לְהַעֲמִיד שָׂדֶה זוֹ אוֹ טַלִית זוֹ בְּיַד רְאוּבֵן, שֶׁהוּא גְּזָלָהּ מִמֶּנּוּ, כְּדֵי שֶׁיַּחְזְרוּ לוֹ מִיַּד הַגַּזְלָן, שֶׁהֲרֵי אֶפְשָׁר שֶׁתִּהְיֶה הָרְאָיָה שֶׁל שִׁמְעוֹן שֶׁמּוֹצִיא בָּהּ מִיַּד רְאוּבֵן, אֶפְשָׁר שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא בָּהּ מִיַּד יְהוּדָה.

וְכֵן אִם מָכַר רְאוּבֵן הַשָּׂדֶה הַגְּזוּלָה, אוֹ הוֹרִישָׁהּ לְלֵוִי, וּבָא יְהוּדָה לְעַרְעֵר עַל לֵוִי - אֵין שִׁמְעוֹן מֵעִיד שְׁאֵינָהּ שֶׁל יְהוּדָה, שֶׁמָּא נַחַת יֵשׁ לוֹ לְהוֹצִיאָהּ מִיַּד לֵוִי.

במָכַר הַטַּלִית הַגְּזוּלָה לְלֵוִי, וּבָא יְהוּדָה לְעַרְעֵר, אִם מֵת רְאוּבֵן - שִׁמְעוֹן מֵעִיד עָלֶיהָ שְׁאֵינָהּ שֶׁל יְהוּדָה; שֶׁהֲרֵי אֵין טַלִית זוֹ חוֹזֶרֶת לְשִׁמְעוֹן לְעוֹלָם, שֶׁכְּבָר קָנָה אוֹתָהּ הַלּוֹקֵחַ בְּיֵאוּשׁ וְשִׁנּוּי רְשׁוּת, וּכְבָר מֵת רְאוּבֵן הַגַּזְלָן, וְאֵין לוֹ מִמִּי יִטֹּל דָּמֶיהָ.

אֲבָל אִם עֲדַיִן רְאוּבֵן קַיָּם - אֵין שִׁמְעוֹן מֵעִיד, אַף עַל הַטַּלִית; שֶׁהֲנָאָה לוֹ שֶׁלֹּא תַעֲמֹד בְּיַד יְהוּדָה, כְּדֵי שֶׁיָּבִיא רְאָיָה שֶׁרְאוּבֵן גְּזָלָהּ, וִישַׁלֵּם דָּמֶיהָ.

וְכֵן אִם הָיְתָה הַטַּלִית בְּיַד יוֹרְשֵׁי רְאוּבֵן - אֵין שִׁמְעוֹן מֵעִיד עָלֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁסּוֹפָהּ שֶׁאִם תַּעֲמֹד בְּיַד הַיּוֹרֵשׁ, לַחֲזֹר לוֹ. וְכֵן כֹּל כַיּוֹצֵא בְּזֶה.

גרְאוּבֵן שֶׁמָּכַר שָׂדֶה לְשִׁמְעוֹן שֶׁלֹּא בְּאַחֲרָיוּת, וּבָא יְהוּדָה לְעַרְעֵר עַל שִׁמְעוֹן וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדוֹ - אֵין רְאוּבֵן מֵעִיד לוֹ עָלֶיהָ; אַף עַל פִּי שֶׁאֵין עָלֶיהָ אַחֲרָיוּת - הֲרֵי הוּא רוֹצֶה שֶׁתַּעֲמֹד בְּיַד שִׁמְעוֹן, כְּדֵי שֶׁיָּבוֹא בַּעַל חוֹב שֶׁל רְאוּבֵן, וְיִטְרֹף אוֹתָהּ בְּחוֹבוֹ וְלֹא יִהְיֶה "לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם" (תהילים לז, כא).

דרְאוּבֵן שֶׁמָּכַר פָּרָה אוֹ טַלִית לְשִׁמְעוֹן, וּבָא יְהוּדָה לְעַרְעֵר וּלְהוֹצִיאָהּ מִיַּד שִׁמְעוֹן - רְאוּבֵן מֵעִיד לוֹ עָלֶיהָ שֶׁהִיא שֶׁל שִׁמְעוֹן; שֶׁאַפִלּוּ עָמְדָה בְּיַד שִׁמְעוֹן - אֵין בַּעַל חוֹבוֹ שֶׁל רְאוּבֵן טוֹרֵף מִן הַמִּטַּלְטְלִין, וְאַפִלּוּ הָיוּ אַפּוֹתִיקֵי.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁהָיָה שִׁמְעוֹן מוֹדֶה שֶׁזּוֹ הַפָּרָה וְהַטַּלִית הֵן שֶׁל רְאוּבֵן הַמּוֹכֵר בַּוַּדַּאי, וְהוּא יוֹדֵעַ שֶׁאֱמֶת הֵן שֶׁלּוֹ. אֲבָל אִם לֹא הוֹדָה שִׁמְעוֹן - אֵין רְאוּבֵן מֵעִיד לְאַבֵּד זְכוּת יְהוּדָה; שֶׁאִם תֵּצֵא מִתַּחַת יַד שִׁמְעוֹן - יַחֲזֹר שִׁמְעוֹן וְיִתְבַּע דָּמִים, וְיֹאמַר לוֹ: 'מָכַרְתָּ לִי דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלְּךָ, שֶׁהֲרֵי בָּאוּ עֵדִים שֶׁהֵן שֶׁל יְהוּדָה'.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁיָּעִיד רְאוּבֵן לְאַבֵּד זְכוּת יְהוּדָה וְיַעֲמִיד הַמִּטַּלְטְלִין בְּיַד שִׁמְעוֹן? כְּשֶׁבָּאוּ עֵדִים וְהֵעִידוּ, שֶׁהֵם יוֹדְעִים שֶרְאוּבֵן זֶה לֹּא הָיְתָה לוֹ קַרְקַע מֵעוֹלָם; אֲבָל אִם לֹא בָאוּ עֵדִים לְכָךְ - אַף עַל הַפָּרָה וְהַטַּלִית אֵינוֹ מֵעִיד.

וְלָמָּה אֵינוֹ מֵעִיד עֲלֵיהֶן? שֶׁמָּא הִקְנָה אוֹתָם לְבַעַל חוֹבוֹ אַגַּב הַקַּרְקַע, וְכָתַב דְ'אֶקְנֵי', וְהִקְנָה לוֹ מִטַּלְטְלִין אַגַּב הַקַּרְקַע, שֶׁנִּמְצָא בַּעַל חוֹב טוֹרֵף אַף הַפָּרָה וְהַטַּלִית.

לְפִיכָךְ לֹא יָעִיד עֲלֵיהֶן, שֶׁהֲרֵי רוֹצֶה לְהַעֲמִידן בְּיַד שִׁמְעוֹן, כְּדֵי שֶׁיָּבוֹא בַּעַל חוֹב שֶׁלּוֹ, וְיִטְרֹף אוֹתָן. וְכֵן כָּל כַיּוֹצֵא בִּדְּבָרִים אֵלּוּ.

וּדְבָרִים אֵלּוּ אֵינָן תְּלוּיִין אֶלָא בְּדַעַת הַדַּיָּן וְעֹצֶם בִּינָתוֹ, שֶׁיָּבִין עִיקַר הַמִּשְׁפָּטִים, וְיֵדַע דָּבָר הַגּוֹרֵם לְדָבָר אַחֵר, וְיַעְמִיק לִרְאוֹת. אִם יִמְצָא שֶׁיֵּשׁ לְזֶה הָעֵד צַד הֲנָאָה בְּעֵדוּת זוֹ, אַפִלּוּ בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה וְנִפְלָאָה - הֲרֵי זֶה לֹא יָעִיד בָּהּ.

וּכְדֶרֶךְ שֶׁלֹּא יָעִיד בְּדָבָר זֶה, שֶׁמָּא נוֹגֵעַ בְּעֵדוּתוֹ הוּא, כָּךְ לֹא יָדוּן בְּאוֹתוֹ דָּבָר. וְכֵן שְׁאָר מִינֵי פְּסוּלִין: כְּשֵׁם שֶׁפּוֹסְלִין בָּעֵדִים, כָּךְ פּוֹסְלִין בַּדַּיָּנִים.

הוּלְפִיכָךְ אֵין סוֹמְכִין בַּסַּנְהֶדְּרִין שְׁנַיִם הַקְּרוֹבִים זֶה לְזֶה, בֵּין בְּסַנְהֶדְּרֵי קְטַנָּה בֵּין בְּסַנְהֶדְּרֵי גְּדוֹלָה. אֲבָל אֵלּוּ שֶׁמּוֹסִיפִין עַד שִׁבְעָה לְעַבֵּר הַשָּׁנָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ - יֵרָאֶה לִי שֶׁאִם הָיָה בָּהֶן קָרוֹב, אֵין בְּכָּךְ כְּלוּם.

וכָּל הַכָּשֵׁר לָדוּן, כָּשֵׁר לְהָעִיד. וְיֵשׁ כָּשֵׁר לְהָעִיד, וְאֵינוֹ כָּשֵׁר לָדוּן: הָאוֹהֵב, וְהַשּׂוֹנֵא, וְהַגֵּר, וְהַמְּשֻׁחְרָר, וְכֵן הַזָּקֵן, וְהַסָּרִיס, וְהַמַּמְזֵר, וְסוּמָא בְּאַחַת מֵעֵינָיו - כְּשֵׁרִים לְהָעִיד, וְאֵינָן כְּשֵׁרִים לָדוּן דִּינֵי נְפָשׁוֹת כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

רמב"ם: פרק אחד

עדות - פרק טז

עדות - פרק טז