שמות
ידידים יקרים,
הבדיחה מספרת על שני יהודים שנפגשו במטוס. אחד מהם היה גיבן וחבש כיפה לראשו. השני ניסה להסתיר את עובדת היותו יהודי, ואף הקפיד שלא להיראות במחיצת הגיבן שלא יחשדו בו חלילה שהוא שייך לעם הנבחר.
הטיסה התעכבה והנוסעים חזרו לטרמינל. איכשהו, בפינה, ניגש הנוסע השני אל הגיבן ואמר לו: "אני רוצה לגלות לך סוד, אבל אנא אל תגלה לאיש – אני יהודי!"
הביט עליו הגיבן בחיוך. "גם אני אגלה לך סוד, ובבקשה תשמור עליו בסודיות – אני גיבן!"
פרשת השבוע נקראת בשם 'שמות', ובמדרש נאמר שאחד הדברים בזכותם נגאלו עם ישראל ממצרים הייתה העובדה שהם לא שינו את שמם. הם יכלו לקרוא לעצמם ג'ון וג'ניפר, אבל הם העדיפו שמות עבריים. נכון, הם בלטו יותר, אבל הם לא התביישו אלא ראו בכך מקור לגאווה.
האם אתם נמצאים בסביבה שמאתגרת את האמונות שלכם? אם כן, אל תשפילו ראש ותנסו להתערות. היו גאים ביהדותכם, בקשר שלכם לבורא העולם.
אין לכם במה להתבייש, והאמת היא שאנשים יעריכו אתכם יותר.
המשך שבוע נעים,
הרב מנדי קמינקר
כמשה רבינו יצא אל המדבר, הוא ראה מחזה מפתיע: סנה בוער באש. כתבה מרתקת על הסיפור, הפרשנות, המדרשים והמסר לחיים
מעשה בחסיד אחד ושמו אבא תחנא ששב לעירו ביום שישי אחר הצהריים. בצומת הדרכים הוא נתקל באדם חולה ומוכה שחין שהיה זקוק לעזרה
סטירה שווה מאתיים שקלים? ומדוע מי שמרים את ידו על חברו נקרא רשע? הצצה לנושא שיבהיר לנו עד כמה הרמת ידיים חמורה לפי היהדות
ותתצב אחותו מרחוק - מרים עמדה הרחק מהיאור לראות מה יקרה לאחיה הקטן. יצירת אמנות המבטאת זאת.
יתכן וילדים אחרים מוכשרים יותר מהילד שלי, אך אני אוהב דווקא את הילד שלי. זו אהבה פנימית וטהורה
אבל הם לא היו בדיוק מבריקים. על חלק היו עדיין פירורים ועל אחרים היו בועות סבון כי הוא לא רחץ אותם כמו שצריך. אז פשוט אמרתי, "מותק, בפעם הבאה בבקשה תשתמש במים החמים ובמברשת הקרצוף"
עיון בסוגיית ברכת המזון, בחיובן של הנשים במצווה זו ובמצוות שהזמן גרמא (מצוות התלויות בזמן)
מה קורה בפרשת שמות? בני ישראל פרים ורבים אך המצרים מענים אותם. משה רבינו נולד, נלחם על זכויות אחיו אך לבסוף נמלט למדין. שם הוא זוכה להתגלות האלוקית בסנה ולשליחות הגורלית בחזרה לארץ מולדתו.
בשני רגעים קריטיים בתולדות עם ישראל, בפרשת המרגלים והסתת קורח, נותרו הנשים חדורות אמונה באלוקים ובמשה עבדו. הן זכו להעמיד דור חדש, מאמין ונאמן לאלוקיו וארצו.
בכל דור ודור, ובמיוחד בדורנו זה, האישה היא הגורם החשוב ביותר המשפיע ומעצב את הבית היהודי כולו – כולל גם את בעלה.
