מיהו קדוש? האם המיסטיקן שבמערה, הנזיר שבמנזר או הגורו שבגורן? או אולי זו הגברת עם כדור הבדולח או היוגיסט השקוע במדיטציה?

אנשים כיום התאהבו ברוחניות, במיסטיקה ובקבלה. אדיר. אפילו אני כבר מסרתי סדרת הרצאות בנושא הקבלה. אין ספק שהיהדות ניחנה בעושר רוחני, וכי הפרספקטיבה המיסטית עוזרת לנו להגיע להבנה עמוקה יותר של דתנו ושל החיים לפיה. אך כיצד מגדירה היהדות את המושג "קדוש"? האם הקדוש חייב להיות גם מיסטיקן?

פרשת קדושים (ויקרא יט–כ) פותחת בציווי "קדושים תהיו".1 לאחר מכן היא נכנסת לפירוט חוקי תורה שונים, החל בחוקים דתיים וכלה בחוקים אתיים – כיבוד אב ואם והקשיש, מתן צדקה לעניים, כנות ויושר בתחום העסקים, שמירת השבת, לא לשחק בתחום הנסתר (האוקולטי), הצו המפורסם, "ואהבת לרעך", לא לנקום, כל מערכות היחסים האסורות – כל מיני דברים שלא בהכרח היינו קושרים אותם בחיים הרוחניים.

לכן, מן הפרשה שלנו נראה ברור כי אמנם אנו בהחלט מאמינים במרכיב הרוחני של היהדות, אך הדרך לקדושה אינה כה היולית ושייכת לעולמות העליונים, אלא היא דווקא מעשית ופרגמאטית. את הקדושה ניתן למצוא בדברים היומיומיים שאנו עושים או לא עושים, יותר מאשר במנטרות ובמטפיסיקה. איפוק, משמעת עצמית, כנות, יושר, הגינות, עשיית הדבר הנכון – כל אלה הם הדברים היכולים להוביל אותנו לקדושה. אינך צריך גורו עם גיטרה, סיאנסים, קטורת או גלימות ארוכות ושופעות. עליך להיות בנאדםלכבוש את יצרך ולהתנהג כיאות. זה מה שיוצר ומהווה קדושה, ולא מדיומים, טראנסים והעלאה באוב של רוחות רפאים.

בסופו של דבר, התורה אומרת לנו להיות שונים ממי שסביבנו. בין שאלה המצרים או הכנענים בימי קדם, או אוהבי התענוגות החושניים של היום, המסר נשאר אותו מסר. קדושה פירושה נבדלות. יהודי חייב לצעוד בקצב שונה. אין זה משנה מה עושה שאר העולם. אנו עם נבחר השונה משאר העמים.

השוני שלנו מתבטא בדרכים רבות. אותה פרשה המזכירה לנו לשמור שבת, גם מזהירה אותנו לשקול ולמדוד נכון בחנות שלנו, לא לשקר, לשלם לעובדינו בזמן ולא ללכת רכיל.

אותה פרשה המצהירה באומץ "ואהבת לרעך כמוך", מזהירה אותנו גם לא להיות יותר מדי "פוצי מוצי" עם כולם – וזה כולל את כלתך, את גיסתך, את אשתו של אביך, את אשתו של כל אדם אחר וכל אדם בן מינך.

כן, אני אכן חושב שזוג צעיר הנוהג משמעת עצמית וממתין בסבלנות לחופה כדי לבטא את אהבתם זה לזו, זה דבר די קדוש. הדבר מראה אופי, אצילות נפש, ואין לי ספק שהם יאשרו כי היה שווה לחכות. כן, אני חושב שזוגות נשואים העובדים קשה כדי לשמור על נישואיהם וחיי המשפחה שלהם בריאים ושלמים, אף שהדבר עשוי לעתים להיות קשה, פועלים בדרכו של אלוקים, וגם בכך יש קדושה.

אני רחוק מלזלזל בקדושים ובעושי ניסים. אני מאמין גדול דווקא. אך בטרם נרוץ ל"הילרים" למיניהם ונקנה סרטים אדומים ומים קדושים, אולי עלינו להיוועץ ראשית בתורה ולנסות ראשית כל את הלחם והחמאה של היהדות. בואו נחיה בהגינות, ביושר, בכבוד לעצמנו ולאחרים, באיפוק ומתוך משמעת עצמית, ונגיע כך לקדושה אמיתית.