ביום שלפני הפסח, ב-8 באפריל 2009, נתכנס ונאמר את ברכת החמה. ננצל את ההזדמנות להודות לא-ל על כך שהוא מעניק לנו שמש הנותנת לנו חום ואנרגיה. אחת השאלות ביחס לברכת החמה היא, מה לעשות אם היום מעונן. האם עדיין נוכל לומר את הברכה, שכן אנו הרי נהנים מן החמה אפילו אם אורה אינו ישיר, או שעלינו להמתין 28 שנה נוספות?

הקונצנזוס הרבני הכללי הוא שהשמש צריכה להיראות לפחות חלקית דרך העננים כדי לומר את הברכה כולה. אף שאנו נהנים מחום השמש גם ביום מעונן, הרי כדי לומר את הברכה עלינו ליהנות ישירות מאור השמש.

השמש זורחת מאז ששת ימי הבריאה, ועד היום לא התרחשו כל שינויים ברורים בעובדה זו. כיוון שאור השמש לא פחת – שלא כמו הירח, הזורח וגורע מדי חודש בחודשו – הרי השמש מייצגת את הנוכחות הבלתי משתנה של אלוקים. על מנת להבטיח שהקשר שלנו לאלוקים יהיה חזק, עלינו להיווכח בהשפעה הישירה – ולא העקיפה בלבד – שיש לאלוקים על חיינו בכל רגע ורגע משעות היממה.